שלום לכולן/ם,

לפעמים בתקופות קשות

אנחנו נכנסים למצב של הישרדות.

אנחנו מתמקדים רק במה שצריך לעשות,

בחדשות, ובדריכות הגבוהה.

אבל יש ידיעה עמוקה שאומרת

שהחיים שבתוכנו, הנשמה שלנו,

צריכים לחוות מידה של עונג על בסיס יומי.

זהו חומר הזנה הכרחי למערכת שלנו.

כשאנחנו לא מוצאים רגעים של עונג,

אנחנו נוטים לחפש "פיצויים" במקומות אחרים

 –

באוכל, במסכים, בשיטוט אינסופי בחדשות…

אני כותב שוב כדי להדגישן:

כשהנשמה לא מקבלת עונג מזין,

היא מחפשת פיצויים במקומות אחרים

כדי לנסות ולהשיג את ההזנה שחסרה לה.

—

הכרת תודה לעונג היא הדרך שלנו להזין את עצמנו לעומק.

📍 התרגיל:

היום אנחנו מחפשים רגע אחד של עונג

שקרה לכם היום, או שקורה ממש עכשיו.

זה יכול להיות:

* רגע של שמש על הפנים,

* מקלחת חמה וטובה,

* הנאה מהתנועה של הגוף.

התרגיל

1. מצאו את רגע העונג הזה.

2. שהו בתוכו לכמה שניות.

3. אמרו בלב:

"תודה על רגע העונג הזה,

שמזין את החיים שבתוכי".

—

למה זה עובד?

כשאנחנו נותנים הכרה לרגעים של עונג,

אנחנו מאפשרים להם להתרחב בחיים שלנו.

המערכת שלנו לומדת לשים לב

לא רק למה שמאיים,

אלא גם למה שמזין ומחייה.

אנחנו לומדים להעריך וליצור את הרגע הזה.

זה לא אומר שהמלחמה נעלמה,

זה אומר שנתנו לעצמנו את מה שאנחנו צריכים

כדי להמשיך לשאת את המורכבות.

זה עוד עוגן קטן בתוך התקופה הסוערת.

מאחל לנו  זמני עונג מזין,

אור ⚓

—

אם אתם מרגישים שהתרגילים האלו תורמים לכם,

מוזמנים לשלוח את הקישור לקבוצה לחברים:

https://chat.whatsapp.com/CM6EAOH5SrYACfrfsBhJIz