שלום לכולן/ם,
אנחונ פותחים שבוע חדש.
התקופה הזו קשה לרבים מאיתנו.
אבל היא גם יכולה לפתוח לנו דלת להתבוננות עמוקה יותר במציאות שאנחנו חיים בה.
בדרך העומק אנחנו עובדים לפעמים עם מה שאנחנו קוראים טכניקת "בין העולמות".
אחד השערים להבין אותה הוא דרך ההכרה בכך שלמציאות יש ריבוי רבדים.
התקופה הזו קשה, ואין צורך להעמיד פנים שהיא לא.
יחד עם זאת, גם בתוך התקופות הקשות ביותר יכולים להופיע רגעים קטנים של ברכה.
לפעמים הם גלויים לנו, ולפעמים הם נסתרים.
אין הכוונה להפוך את הרע לטוב,
או לנסות להתעלם מהכאב.
זה ממש לא הכיוון שלנו בדרך העומק.
הרעיון הוא לזכור שגם בתוך התקופה הזו
יש עוד רבדים למציאות.
📍 התרגיל
זהו דבר אחד, קטן או גדול,
שדווקא המצב הנוכחי מאפשר לכן/ם לפגוש,
ויש בו סוג של ברכה או רגע של חסד עבורכם.
עצרו לרגע ואמרו בלב:
"תודה על ה_ הזה,
שמתקיים בתוך המציאות הזו."
🌿 דוגמאות לדברים שאנשים שיתפו אותי עליהם תודה בתקופה הזו:
- זמן משפחתי
"תודה על השעות הנוספות עם הילדים או בני הזוג."
*קשר עם השכנים
"תודה על האפשרות להכיר יותר לעומק את השכנים שלי"
- האטה כפויה
"תודה על זה שאני פחות צריך להגיב ללחצים הרגילים של העולם." - התכנסות
"תודה על הזמן שהתפנה לקרוא כמה עמודים בספר, או לסדר פינה בבית." - זמן ללמידה או חקירה אישית
דברים שתמיד רצינו ללמוד או לבדוק. - חקירה של עולמות פנימיים
כמו חלומות, תרגול מודעות, או הכרת תודה.
למה זה עובד?
כשאנחנו מפנים את המבט לעבר ה"יש",
אנחנו פותחים פתח לכך שבתוכנו מתקיימות מציאויות שונות בו-זמנית.
זה לא מבטל את הקושי,
אבל זה מאפשר למערכת שלנו מרחב גדול יותר שבו הפחד הוא לא המציאות היחידה.
זהו אחד הבסיסים לעוגן פנימי.
בימים הקרובים נמשיך להעמיק בטכניקת בין העולמות,
ובמיוחד בפן של ריבוי מציאויות ואיך הוא עוזר לנו למצוא עוגן וקרקע.
מאחל שבוע של מבט שמחזיק את המורכבות של המציאות,
אור ⚓