אנחנו ביום השלישי של התרגול. בימים הקודמים יצרנו עוגנים:

🌿 .*ביום הראשון* הכרנו תודה למה שקיים סביבנו: https://tinyurl.com/5n874hf5

🌿 *ביום השני* התייחסנו ל"יש" בזמן אמת: https://tinyurl.com/ybmn5p4b

*היום אנחנו פונים פנימה.*

בדרך העומק אנחנו מתייחסים לכוחות החיים שפועלים בנו, מניעים ותומכים בנו, גם כשהכול סוער.

לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בהישרדות ובמה שלא בסדר, שאנחנו שוכחים לתת הכרה למערכת הפנימית שלנו, שמצליחה להחזיק אותנו מעל המים ואף לקחת אותנו למקומות טובים יותר.

*📍 התרגיל*: (במקלט, בממ"ד, בבית, או היכן שמתאים לכן/ם)

עצרו לרגע, קחו נשימה,
זהו *משאב פנימי אחד*
שפועל בכן/ם עכשיו
או פעל היום.

משהו בתוכך שמאפשר לעבור את הימים האלה, גם אם זה המעט שבמעט.

—

אמרו בלב: *"תודה על ה[משאב] שבי,*
*זה מאפשר לי [התרומה של המשאב]*".

—-

*דוגמאות*:

• "תודה על היכולת שלי פשוט להמשיך לתפקד, גם כשאין לי הרבה כוח".

• "תודה על הכוח שלי לקום מהמיטה הבוקר ולעשות את המינימום הנדרש".

• "תודה על המקום בתוכי שעדיין יודע להעריך רגע של שקט".

• "תודה על הנשימה שלי, שממשיכה להתרחש מעצמה ומחזיקה אותי".

• "תודה על כוחות הריפוי שחיים בתוכי".

• תודה על הסבלנות שבתוכי שמחזיקה אותי"

• תודה על כוחות הריפוי שחיים בתוכי"

🎯 היעד: כדאי לעשות את התרגיל 2–4 פעמים היום.
למצוא משאב פנימי ולתת לו הכרה.

למה זה עובד?
הכרה במשאבים האישיים מזכירה לנו את הכוחות שלנו.
גם במצבים שאין לנו שליטה עליהם,
יש בנו חלקים שעדיין עובדים בשבילנו.
זו קרקע עם *יציבות דינמית* שאנחנו מאפשרים ובונים לעצמנו להמשך הדרך.

מחר נמשיך ונעמיק,

אור ⚓