אחד הדברים המרתקים בעבודה הקונסטלטיבית עם חיים מקבילים – עולמות שבהם חיינו היו מתנהלים אחרת – הוא עד כמה הם משפיעים על ההווה שלנו, גם מבלי שנהיה מודעים לכך.
כשאנחנו עובדים עם ייצוגים, נפתחת פתאום גישה לעולם שלא התרחש – אבל חי בתוכנו:
מה אם ההורים היו אחרים?
מה אם לא היינו עוזבים?
מה אם היינו בוחרים מקצוע אחר, או בן/בת זוג אחר?
לפעמים זו בחירה אחת, רגע אחד – תאונה, פרידה, מכתב שלא נשלח.
ולפעמים – שורת בחירות שקטות לאורך זמן.
כשמעמידים ייצוגים לחיים הללו בקונסטלציה – משהו מתחיל לזוז.
העולמות האלה אינם רק "דמיון". הם פועלים בתוכנו, מחפשים מקום – ולפעמים גם תיקון.
וכשמסתכלים עליהם לא כקונפליקט, אלא כחלק ממערכת רחבה יותר –
מופיע משהו חדש.
הקלה. ריפוי. בחירה חדשה.
ולמי שרוצה לנסות?
בחרו ייצוג לעולם אחד שלא התרחש – ולצידו, לעולם שכן.
הניחו אותם בחדר. הסתכלו.
מה מתגלה?
בהמשך – אשתף תרגילים ספציפיים שאני עובד איתם בקבוצות, בטיפולים ובקורסים בדרך העומק
