עבודה מרחבית עם פרטנר בווייס דיאלוג

בעבודתי עם מנחים, מטפלים, תלמידים וקולגות, הבחנתי שכאשר עובדים בגישת הוויס דיאלוג עם אחרים, מתגלות מספר בעיות טיפוסיות הקשורות להגדרת הדמויות והאני המודע, למשל: 

  • "דמויות לא מגיעות כדמויות"
  • "דמויות לא יוצאות ברור"
  • לא ברור מתי הדיבור הוא מהדמות ומתי הדיבור הוא מה"אני המודע"
  • דמויות יוצאות מבולבלות ו"מתערבבות עם דמויות אחרות"
  • בתהליך הסיום שבו האני המודע רוצה להפציע, לא ברור אם הוא מתגלה או לא

לאורך תקופת העבודה שלי עם דמויות, מצאתי שניתן להתמודד עם מרבית הבעיות הללו בצורה אלגנטית ופשוטה וזאת באמצעות הגדרת מרחב העבודה. כאשר מרחב העבודה ברור ופשוט, כמעט תמיד קל יותר לדמויות להתגלות, להתארגן ולהתבטא וקל יותר לאני המודע להפציע.

במדריך קצר זה, אסביר את ההיבט הטכני של העבודה המרחבית בתוך המבנים, כך שיהיה קל יותר לעבוד עם דמויות בווייס דיאלוג, בקול ובתנועה ובכל עבודת דמויות הקשורה לדרך העבודה שלי. לאחר שהמבנה יתברר, ניתן יהיה להתאימו לצרכים המשתנים.

מיקום ברור ל"אני המודע"

מנחה מול אני מודע

בכחול המנחה – בצהוב האני המודע של המונחה

בתחילת העבודה, חשוב שיהיה לאני המודע מקום מרחבי ברור ומרכזי, זאת למרות שהאני המודע לרוב חבוי ו/או לא מפותח, האני המודע יכול להיות בכל מקום במרחב, יחד עם זאת, אני מציע לכם להגדיר אותו במקום ברור ומוגדר בחדר. כדאי שהמיקום הראשוני שלו יהיה במרכז החדר, המקום שסביבו עשויות להיות הדמויות בהמשך. כלומר, מקום המאפשר לדמות הראשונה שמגיעה להיות מצד אחד שלו, לדמות השנייה שמגיעה לעמוד מן הצד השני שלו ולשתי הדמויות הנוספות (אם תגענה), להתמקם האחת לפניו והשנייה מאחוריו. ברור שאין אנו יודעים בוודאות היכן הדמויות תרצנה להתמקם, אבל מבנה זה יבטיח שהאני המודע יהיה במקום ברור ומרכזי במרחב.

מידי פעם, בתחילת הסשן, אנו מזהים את המונחה במצב רופס, נשען על קיר או נמצא במקום צידי במרחב. נכון הוא שניתן להתייחס למיקום ראשוני זה כמיקום האני המודע של המונחה (מונחים טוענים לעתים שזה האני המודע), אולם, מניסיוני כדאי שלא להתפתות ללכת אחרי המונחים בנקודה זו, אלא לסמן "אני מודע" ברור בחדר ולהתייחס למי שנמצא בתנוחת גוף רופסת וצדית כאל דמות.

מיקום הדמות הראשונה

אני מודע עם דמות אחת

בכחול המנחה בצהוב האני מודע של המונחה ודמות של המונחה באדום

רצוי כמובן שהמיקום של הדמות הראשונה יהיה מובחן בצורה ברורה מהאני המודע. ככל שהמיקום יהיה מובחן יותר, כך טוב יותר. הדבר נכון לכל הדמויות שמגיעות, אבל נכון במיוחד לדמות הראשונה. ישנם מונחים שיעדיפו לזוז במרחב רק מעט עבור הדמות הראשונה, אין מניעה לכך, אולם חשוב שלכם כמנחים יהיה ברור היכן במרחב נמצאת הדמות הראשונה והיכן נמצא במרחב האני המודע. לעתים, כאשר זה מתאים למונחה ולדמויות הבאות דרכו, כדאי לעודד את המונחים לנוע בכל מרחב החדר ולחפש בעצמם את המיקום של הדמות הראשונה.

ניתן לומר באופן כמעט גורף, שככל שהמיקום ברור יותר ומובחן יותר, כך יקל על הדמות לצאת ולהתגלות.

מיקום הדמות השנייה

מנחה, אני מודע, ושתי דמויות

בכחול המנחה, בצהוב האני המודע של המונחה שמצידו שתי דמויות

הדמות השנייה מופיעה כבר לתוך מציאות קיימת, כלומר, היא מופיעה כאשר לפניה יש מיקום מוגדר של הדמות הראשונה ומיקום מוגדר של האני המודע. כדאי שלדמות השנייה יהיה מקום מובחן וברור השונה מהמקום של הדמות הראשונה. בהיבט הסימטרי הקלאסי, אפשר לנסות ולשאוף שהדמות השנייה תתמקם מצידו האחר של האני המודע, כך שהאני המודע יהיה באמצע – מצידו האחד הדמות הראשונה ומצידו השני הדמות השנייה (מובן שזה לא חייב להתרחש כך)..

יש לשים לב להבדלי המרחב בין הדמות הראשונה שהופיעה לבין הדמות השנייה שמופיעה – למשל, כדאי לעודד הבדלי גבהים בין הדמויות השונות (לדוגמה, דמות אחת שוכבת והדמות השנייה עומדת), הבדלים תנועתיים (דמות עומדת ודמות הולכת) והבדלים בממדים נוספים. ההבדלים בין הדמויות יקלו על הדמויות להתגלות. יחד עם זאת, מדובר על אפשרות בלבד, צריך לקחת בחשבון שההבדל בגבהים והבדלים אחרים לא תמיד מתאימים לכל סיטואציה בעבודה עם דמויות.

לעתים, הדמות השנייה רוצה להופיע קרוב מאוד (במרחב) לדמות הראשונה, זה בהחלט אפשרי, אבל חשוב לעודד הבדלים מרחביים בין הדמויות. בנוסף, כפי שרמזתי קודם, במקרים מעין אלה נסו לעודד את הדמות להיות בתנוחה שונה מהדמות האחרת.

מיקום דמות שלישית, רביעית…

לעתים, בסשן אחד יופיעו יותר משתי דמויות, זה כמובן בסדר. במקרה כזה, נסו שלכל דמות יהיה את המקום האישי שלה במרחב.

טיפים נוספים

  • במקרה של ריבוי דמויות קרובות, אני נוטה להשתמש בייצוגים (כריות/ בדים…), כך שלכל דמות יהיה את המקום שלה, בדרך זאת קל יותר לשמור על מיקום מרחבי דומה.
  • אני מאוד מעודד את הדמויות להשתמש בכל מרחב חדר העבודה, זה מאפשר להן למצוא את מקומן ולהביע את עצמן טוב יותר.
  • פרט למקרים מאוד נדירים, אני לא מאפשר לדמויות להיות באותו מיקום מרחבי של האני המודע (למרות שדמויות מסוימות ממש רוצות זאת).
  • אני מעודד את הדמויות להתרכז מסביב לאני המודע. מובן שהדמויות בוחרות את המקום שלהן בעצמן, אבל כשאני "מחזיק" את הרעיון המרחבי הן נוטות לתפוס כל אחת את המקום שלה ביתר קלות.

מקום מרחבי, מימוש והתגלות

מניסיוני, ככל שהמיקום הפיזי-מרחבי של הדמויות ברור יותר, כך הדמויות נוטות להתגלות יותר, להיות מובחנות יותר ולעשות את עבודתן ביתר יעילות וביתר פשטות. בנוסף, ככל שמיקום האני המודע ברור יותר ומובחן מהדמויות המתגלות, הוא נוטה להתגלות ולהתפתח ביתר קלות.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר

הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג 

הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית

הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה

 מאמרים מעניינים נוספים

הרשמה ליצירת קשר – קבלת עדכונים, מאמרים, סדנאות וקורסים