נתק משפחתי: מי יכול לעשות את העבודה הפנימית שתרפא את היחסים? ההורה, הילד המנותק או האחים?

רקע עתיק בהיר
עםם הכיתוב:

נתק משפחתי: מי יכול לעשות את העבודה הפנימית שתרפא את היחסים?
ההורהף הילד או האחים?
נתק משפחתי: מי יכול/ה לעשות את העבודה הפנימית שתרפא את היחסים?
ההורה, הילד/ה המנותק/ת או האחיות/ים?
 
בנתק משפחתי, כולם מושפעים:
ההורים, הילד/ה המנותק/ת, האחים והאחיות,
הדור הבא ואפילו בני המשפחה הרחוקים.
 
כל אחד נושא את הסיפור בדרך שלו,
ולכל אחד יש יכולת להשפיע על ריפוי היחסים, אבל במינון ובאופן שונה מאוד.
 
יחד עם זאת, חשוב לכתוב בצורה ברורה ובהירה:
אמנם כל אחד יכול לעשות עבודה פנימית שתשפיע על חייו,
אבל לא לכולם יש את אותה יכולת להשפיע על ריפוי היחסים בתוך המשפחה.
 
במאמר הזה אתייחס לתפקידים שונים במערכת המשפחתית,
להשפעה של העבודה הפנימית שכל אחת ואחד יכולים לעשות,
בעיקר לשאלה: מי מחזיק במפתח המרכזי לריפוי היחסים במשפחה?
 
(כמובן שיש סוגי נתק שונים. בפוסט הזה אני מתייחס למשפחות שבהן הדינמיקה היא כזאת שיש ילד/ה מנותק/ת משאר המשפחה).
 
 
 
מי שמנותק/ת מהמשפחה
דווקא מי שמנותק/ת הם אלה שמגיעים הכי הרבה לטיפול עומק ולעבודה פנימית.
 
זה לא מפתיע: הם אלה שיש להם הכי הרבה מה להפסיד (לפחות בטווח הנראה לעין).

בלי טיפול ותהליך ריפוי, החיים שלהם בכלל והרווחה הפנימית שלהם בפרט עלולים להיפגע משמעותית.
 
להיות הילד/ה המנותק/ת זה תפקיד קשה,
שעלול להסליל לחיים קשים ואף במקרים מסוימים להוביל לשולי החברה.
 
מהצד השני, התפקיד הזה גם מזמין את האפשרות של עבודת עומק וריפוי יוצא דופן.
 
 
העבודה הפנימית של מי שמנותק/ת:
ריפוי של מבנה הנתק הפנימי אצל מי שמנותק/ת יכול לשנות חיים שלמים:
בזוגיות, בהורות, ביחס לכסף, במימוש העצמי וברווחה הנפשית.
 
חשוב לדעת: ייתכן שהשינוי האישי הזה ישפיע על הקשר עם ההורים והאחים,
וייתכן שלא. זה תלוי עד כמה המבנה הנוקשה של הנתק חי גם אצל ההורים.
ועדיין – גם אם ההורים לא ישתנו כלל,
 

העבודה הפנימית של מי שמנותק/ת היא תמיד משתלמת.
היא מאפשרת חיים מלאים יותר, חופשיים יותר מהשפעת הנתק הפנימי,
וריפוי של הדור הבא.
 
 
 
ההורים
להורים יש את הכוח הגדול ביותר להשפיע על המערכת המשפחתית.
לעיתים אפילו הורה אחד יכול להניע תנועת ריפוי משמעותית בתוך המשפחה.
 
חשוב לדעת: גם כאשר הילד/ה לא מוכן להיות בקשר,
מתנהג/ת בפוגעניות כלפי ההורים,
לא מוכן להשתנות או לבוא לטיפול,
גם אז עבודה פנימית של ההורה יכולה לעשות שינוי משמעותי ביחסים.
 
 
העבודה הפנימית של ההורה:
בנוסף לעבודה הישירה על הקשר עם הילד/ה המנותק/ת,
חשוב שהעבודה הפנימית של ההורה תתמקד גם במבנה הנתק הפנימי שחי בתוכו (בתוך ההורה עצמו).
 
תהליך הריפוי של ההורה הוא קשה,
חלקו עובר באפשרות למצוא ו"לקבל בעלות" על מה שנעשה,
על מה שעבר דרכו מהדורות הקודמים וממקורות נוספים.
 
מהצד השני התגמול על מה שנעשה הוא גדול,
כמו: חזרה של חלקים הוריים שנעלמו,
העצמה אישית, הרחבה פנימית והשפעה רחבה על המשפחה כולה.
 
כשהורה עושה עבודה פנימית כזאת,
ההשפעה שלו לא מסתיימת ברווחה האישית שלו בלבד:
היא יכולה לשנות את חייו, את חיי ילדיו ונכדיו,
ולעיתים אף לרפא את מה שעבר מהדורות הקודמים.
 
אני מדגיש, למרות שרוב ההורים עשו עבודה פנימית בעבר:
העבודה ההורית אינה רק מול הילד/ה המנותק/ת,
אלא קודם כל מול מבנה הנתק הפנימי שחי בהורה עצמו.
 
למרות הקושי לעתים לקבל את זה:
בעוד שכל אחד יכול לעשות שינוי פנימי,
להורים יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לשינוי ממשי במערכת היחסים בתוך המשפחה.
 
 
האחים והאחיות
לכאורה האחים והאחיות "מעורבים פחות" בנתק.
בפועל, הם לא שחקני משנה, גם הם נושאים בתוכם את מבנה הנתק המשפחתי.
למרות שלא תמיד זה נראה כך.
 
העבודה הפנימית של האחים והאחיות:
לרוב, כדאי שהאחים והאחיות ימקדו את העבודה הפנימית הראשונית שלהם בשני דברים עיקריים:
  • הנאמנויות החבויות להורים ולמבנה המשפחתי.
  • הרווחים המשניים שהם מקבלים מהמצב (אהבה, כסף, יחס מועדף).
 
גם לאחים ולאחיות כדאי מאוד לעשות עבודה פנימית,
ורצוי בליווי מקצועי, כי לבד זה קשה ולעיתים בלתי אפשרי.
 
מתי האחים/אחיות פונים לעבודה פנימית:
מניסיוני רובם יעשו את זה בעיקר במקרים הבאים:
 
  • כאשר הנושא יושב עליהם באופן בלתי אפשרי ופוגע בחייהם (למשל המשא של ההורים עליהם נעשה כבד)
  • שנים מאוחר יותר בחייהם כאשר הם מגלים שהחיים שלהם הסתבכו ומתברר שזה קשור לנתק המשפחתי
  • עשורים מאוחר יותר, כאשר הם בעצמם הופכים להורים וחווים נתק עם אחד מילדיהם או נכדיהם
 
 
הסיכון בעבודה הפנימית של האחים/אחיות:
חשוב לדעת: לפעמים יש סיכון ממשי לאחים שתומכים באח/ות המנותק/ת.
 
לעתים יש איום סמוי ולא מוצהר מצד ההורים בפגיעה בנתינה
ואולי אף בנתק,
עבור אח או אחות "לא מעורבים"
אשר תומכים באח/ות המנותק/ת שלהם.

בבחינת "מי שלא מציית למבנה המשפחתי, משלם מחיר!"
 
 
בני משפחה רחוקים וידידי המשפחה
בני משפחה רחוקים או חברים קרובים מנסים לעתים לעזור.
לפעמים מתוך אהבה, נתינה או רצון לא מודע לרפא משהו בתוכם.
בהדרכה נכונה הם יכולים להיות גורם ממתן ותומך בריפוי.
אבל לעיתים, בלי לשים לב,
הם נסחפים לאג'נדה של ההורים והופכים שותפים סמויים לנתק,
ואז הם הופכים להיות מזיקים יותר מאשר מועילים.
 
 
מטפלים ומטפלות
למטפלים יש אפשרות ייחודית להיכנס למרחבים אישיים ומשפחתיים
שסגורים לרוב האנשים האחרים,

ואז הם יכולים להיות שותפים לריפוי עומק של נתקים משפחתיים.
 
חשוב לבחור נכון:

כדאי לבחור מטפלים שמבינים בנתקים משפחתיים
או שלפחות יש להם ראיה מערכתית בנושא לצד הראיה האישית.
אני כותב את זה באופן מיוחד עבור הורים, ששם יש נטייה מיוחדת לבלבול.
 
מטפל שאינו מכיר את הדינמיקה של נתקים משפחתיים עלול, גם בלי להתכוון,
להעמיק את הפער במקום לרפא אותו.
 
מטפל/ת שמחזיק גם את הפרט וגם את המערכת המשפחתית,
יכול להיות מפתח משמעותי לריפוי.
 
 
לסיכום
אז מי יכול לעשות את העבודה הפנימית שתרפא את היחסים?
כל אחד במערכת המשפחתית יכול לתרום לריפוי, אבל כוחם שונה.
 
כל מי שעושה את העבודה הפנימית
על מבנה הנתק הפנימי בתוכו יכול לעודד ריפוי משמעותי בתוכו.
ריפוי שמשפיע על רובדים רבים של החיים הפנימיים ועל מערכות היחסים המשפחתיות.
 
ההשפעה על המשפחה שונה

בעוד ההשפעה של הריפוי האישי של כל אחד במערכת היא גדולה,
יכולת ההשפעה על המשפחה שונה.
 
הורים יכולים ליצור שינוי חיצוני בתוך המשפחה ברמה הגבוהה ביותר.
 
אם אתם הורים,
אתם מחזיקים במפתח המשמעותי ביותר לשינוי במערכות היחסים בפועל.
העבודה הפנימית שלכם יכולה לשנות לא רק את חייכם, אלא את כל המערכת המשפחתית.
 
 
על תהליך הריפוי עצמו אפשר לקרוא במאמר אחרים באתר דרך העומק.