נקודות שיכולות לעזור להורים עם רגשות האשמה שלהם

שלוש נקודות שיכולות לעזור להורים
עם רגשות האשמה שלהם

הורים בכל גיל, במיוחד הורים לילדים צעירים, עלולים לסבול מרגשות אשמה, על כך שהם לא עושים את הדברים "כמו שצריך".

במהלך השנים, עבדתי עם לא מעט הורים. למעשה, בתקופות מסוימות, לאורך כמעט 30 השנים האחרונות שבהם אני עובד עם אנשים, הבנתי, שרגשות אשמה, ברמה מסויימת, הם כמעט שם נרדף להורות 🙂

מצאתי, שיש 3 נקודות מבט, שאם לוקחים אותן בחשבון,

הן יכולות להקל ולו במעט, על רגשות האשמה ולרכך אותן.

מה שיכול לתמוך באפשרות לעשות עבודה פנימית התפתחותית, כזו שתוביל, בין השאר, להורות "טובה" יותר.

1. הילדים שלנו בוחרים להיוולד לנו – בוחרים שאנו נהיה ההורים שלהם

תמונה מופשטת שמתארת 3 חלקים, 
אולי הורה וילד

האם את.ה מאמינ.ה שהילדים שלך בוחרים בך להיות ההורה שלו/ שלה
ואיך זה יכול להיות קשור לרגשות האשמה בהורות?

ילדים באים ממקום כלשהו עם מטען מסוים –
יש כאלה שקוראים לזה גלגולים, או מסע הנשמה –
ניתן לכנות זאת גם: אופי מולד.
(ויש לזה גם שמות וכינויים שונים).

ישנן רמות אמונה שונות והתנסויות שונות, ברעיונות של גלגולים ובחירה.
אם הרעיון ה"מיסטי" הזה מדבר אליכן.ם
חשוב לי להזכיר לך את קיומו. 

ההיזכרות הזאת (אם היא חלק מהאמונות שלך), יכולה לתמוך בהורות שלך. 
(או, מדוייק יותר, ברגשות האשמה של ההורות שלך). 

הילדים שלנו לא הגיעו אלינו סתם,
הם (גם) בחרו אותנו,
לפחות ברמה מסוימת.

אולי הם אפילו הגיעו אלינו, בכדי להיפגש עם הדברים שאנחנו יכולים לתת להם, לטוב ו"לרע".

כן,
אולי דווקא חוסר המושלמות שלנו עזרה להם לבחור להגיע אלינו
(הדפוסים שלנו, היכולת שלנו, הקשיים שלנו וכו'… ).

אז גם אם אנחנו לא ההורים המושלמים,
וגם אם יש דברים לא פתורים בתוכנו
ועל אף שאנחנו לא תמיד מצליחים להעניק את ההורות שהיינו רוצים,
ולעיתים, אפילו עושות.ים טעויות גסות,

גם אז,
במצבים שבהם אנחנו לא ההורים שהיינו רוצים להיות,
כדאי להיזכר, שאולי יש לטעויות שלנו, לקשיים שלנו  ולחוסר היכולת שלנו, ערך לא מבוטל עבור ילדינו.

2. המשמעות של העבודה האישית שלנו עבור הילדים שלנו

קשת הפוכה עם הכיתוב
ההשפעה של העבודה הפנימי תשלנו

מהי המשמעות של העבודה האישית-פנימית שלנו, עבור ילדינו?

כאשר אנחנו עובדים עם עצמנו לעומק, אנחנו נותנים לילדים שלנו דוגמא אישית מגיל אפס (אולי אפילו מוקדם יותר, מהרחם ואולי אפילו קודם לכן :).

את ההשפעה העצומה של העבודה הפנימית של ההורים והדוגמה האישית של עבודה זו  שהם נותנים לילדיהם, אני רואה באופן עקבי לאורך שנים, אינספור פעמים.

כאשר אנשים, שהם גם הורים, עובדים עם עצמם, עם הדפוסים שלהם

ועם החוויות והקשיים שלהם לעומק,

מתרחשים שני דברים חשובים! 

הראשון, שהם נעשים הורים טובים יותר

גם אם הם עשו דברים לא "נכונים" בתור הורים בעבר, עדיין הם משתנים

והשינוי הזה – מניסיוני ואמונתי , יכול לעזור לילדים שלהם, כמעט בכל גיל. 

השני, והחשוב אולי אפילו יותר, הוא, דוגמה אישית:

כאשר הורים עושים עם עצמם עבודה פנימית משמעותית, הם בעצם
מלמדים את הילדים שלהם לעבוד עם עצמם ולעשות עבודה פנימית עם עצמם.

זה קשור גם  לבעיות שהם עצמם מעורבים ביצירתם (תלוי כמובן בנקודת המבט).

כלומר, ההורים נותנים לילדים שלהם, את הכלים לעבודה הפנימית באמצעות דוגמא אישית.

אין לזה תחליף!

ההשקעה שלנו בעצמנו משפיעה לטובה לא רק עלינו ועל חיינו, אלא באופן מיידי על החינוך שאנו מעניקים לילדינו. 

אנחנו מלמדים אותם לעבוד עם עצמם ועם הדברים הפנימיים שהם נפגשים בהם בהווה, נפגשו בהם בעבר ויפגשו בהם בעתיד.

יש לכך ערך רב!

3. אנחנו מתפתחים, ואז ההורות שלנו נעשית טובה ומתאימה יותר לילדים שלנו – לאורך כל שנות חיינו כהורים

מה הקשר בין העבודה הפנימית שלנו עכשיו, טעויות שעשינו בעבר עם הילדים שלנו, רגשות האשמה שלנו כהורים וההבראה העתידית של הילדים שלנו?

לפי הגישה המקורית, הבסיסית של פרויד, האב המייסד של הגישה הפסיכולוגית הדינמית, הכל, כמעט, נקבע בגיל הילדות (לפי גישה זו, עד גיל 6, כבר כל המבנה הבסיסי שלנו נקבע).

היום כבר לא מקובל להתייחס לדברים כך,

אנחנו יודעים שלמרות שלשנים הראשונות שלנו בעולם יש השפעה משמעותית על חיינו, הרי שאנחנו מתפתחים לאורך כל חיינו.

כאשר אנחנו עובדים על עצמנו, אנחנו משתנים,
אנחנו יכולים לקחת אחריות על עצמנו, על מעשינו וגם על דברים שלא עשינו.

האחריות הזאת, יכולה לעזור לנו בכמה אופנים. 

אציג שניים חשובים:

א. אנחנו כהורים, לוקחים אחריות על מה שעשינו לילדים שלנו ועל מה שלא עשינו להם

ראשית, דרך ההשתנות שלנו ולקיחת האחריות על מה שעשינו ולא עשינו, יכולים לרפא את קשרי העבר שלנו עם ילדינו וגם את הקשרים שלנו איתם בהווה. 

מצב  זה יכול לעזור להם לרפא את עצמם, במודע ובאופן ישיר וגם, באופן עקיף ובלא מודע.

ב. אנחנו הופכים להיות הורים טובים יותר עכשיו

שנית, אנחנו יכולים להיות הורים טובים יותר עכשיו.

ההורות שלנו לא הסתיימה,
גם כיום אנחנו הורים,
וגם כיום אנחנו יכולים להיות הורים טובים יותר (ולא משנה בני כמה הילדים שלנו).

המשמעות של ההבנות האלה היא שאנחנו יכולים להפסיק לעשות את הטעויות (לפעמים הקשות והנוראיות) שעשינו כהורים בעבר וכתוצאה מכך, לרפא את העבר, את ההווה ולברוא עתיד טוב יותר. 

כן,
גם הורים, שהיו בעברם הורים איומים, יכולים לעזור לילדים שלהם להשתקם מההורות שלהם היום.
זה יכול להתרחש קצת כל יום.

כן,
להורים יש השפעה על הילדים בכל גיל.

וכן, 
גם אם עשינו טעויות (ועשינו) ואם אנחנו עובדים עליהם ומשתנים, במיוחד אם אנחנו לוקחים אחריות על חיינו ועל הטעויות שלנו ולא עושים אותן יותר (או עושים אותן פחות), יש לכך ערך מרפא עצום.

להבנתי ומניסיוני,
יש לנו, ההורים, יכולת לשנות את החוויות הפנימיות של הילדים שלנו,
בכל שלב ובכל גיל.

כיתוב על רקע צבעוני
מה הקשר בין
העבודה הפנימתי שלנו עכשיו
טעויות שעשינו בעבר עם הילדים שלנו
רגשות האשמה שלנו כהורים
וההבראה העתידית של הילדים שלנו

תיאור מקרה

 אתן דוגמא אמיתית להורה שלקח אחריות על מעשיו
(כמובן, בהתאם לכל כללי הדיסקרטיות הטיפולית שאנחנו נוקטים ב"דרך העומק").

הגיעה אלי אישה בגיל 40 וקצת, שחוותה הורות איומה,
איומה מאוד.
לא הייתה כוונה רעה בהורות הזאת (לרוב אין כוונה רעה),
אבל זאת הייתה הורות נוראית , עם ילדות מאוד קשה.

עם זאת, כאשר פגשתי את האישה לעבודה פנימית,
התברר, שהיו שם משאבים רבים ויכולות מפתיעות.

כאשר האמון בקשר גדל והעבודה העמיקה,
התברר, שאביה לקחת אחריות על ההורות המרעילה שלו, 
הוא עשה ועושה עבודה פנימית, ובאופן משמעותי הוא התפתח ושינה את דרכיו לאורך השנים.

בגיל 30 ומשהו, הוא נתן לה מתנה מיוחדת, מתנה שהוא עמד מאחוריה לאורך השנים

הוא כתב לה מכתב.
בין השאר היה כתוב במכתב כך (עם שינויים קלים):

"…אני אומנם לא הייתי ההורה שהייתי רוצה להיות, למעשה הייתי הורה די גרוע …
אבל החיים עוד לא הסתיימו,
זה עוד לא נגמר.

אני ממשיך להיות אבא שלך,
וממשיך לקחת אחריות על מה שהיה, וגם על מה שעכשיו…"

המשפטים היפים והמרגשים הללו,
שיש הרבה "קבלות" מאחוריהם לאורך השנים,
ריפאו ומרפאים אותה, גם היום.

לסיכום

כאשר אנחנו, כהורים, חווים רגשות אשמה, כדאי לנו לזכור כמה דברים שיכולים, אולי, לעזור לנו בחיינו ובהתפתחותנו וכמובן יכולים לעזור ולהקל על ילדינו.

1.   הילדים שלנו בוחרים להיוולד לנו. הם בוחרים שאנו נהיה ההורים שלהם. זה מסע הנשמה שלהם, להיות איתנו וללמוד דרך ההתנסויות שלנו, כהורים לא מושלמים, את הדרך שלהם.

2. יש משמעות לעבודה האישית שלנו עבור הילדים שלנו. 

אנחנו נעשים הורים טובים יותר, וחשוב לא פחות, אנחנו נותנים דוגמא אישית לילדים שלנו, איך לעשות עבודה פנימית, כך שהם, בהווה או בעתיד, יעשו זאת עם עצמם.

3.כאשר אנחנו עושים עבודה פנימית,  אנחנו מתפתחים, ואז ההורות שלנו נעשית טובה ומתאימה יותר לילדים שלנו. יש לנו עוד תקופה להיות הורים לילדים שלנו – כך שאנחנו יכולים לשפר את ההורות שלנו, ולעזור לתקן את מה שנעשה.