תרגיל לפסח

תרגיל רב עצמה זה, אותו אנו עושים בדרך העומק, עוסק בתנועה הפנימית לעבר ריפוי הקשיים המשפחתיים, שמשפיעים עלינו ועל חיינו. באמצעות התרגיל, ניתן להגיע לשורשים העמוקים של הקשיים המשפחתיים ולהתחיל לעזור לרפא אותם, באופן שישפיע לטובה על חייך.

התרגיל המתואר כאן, ממוקד בחג הפסח. ניתן לעשות בתרגיל זהו שינוי קל ולהתאימו לריפוי נושאים עמוקים אחרים, שלאו דווקא ממוקדים בחג.

אם התרגיל נעשה בהקשר לחג הפסח, הרי שטוב לעשותו בכל זמן שהוא סמוך לחג עצמו: לפני החג, תוך כדי החג או לאחריו.

מבנה התרגיל והכנה

חלקי התרגיל  

את החלק הראשון של התרגיל מומלץ לעשות בעמידה (עם זאת, במידה וקיים קושי לעמוד, ניתן לעשות את התרגיל כולו או את חלקו, בישיבה).

  • כאמור, מדובר בתרגיל רב עוצמה, לפיכך, לאנשים עם נטיה לקושי בעמידה, שיווי משקל וכד', מומלץ לעשות את כל התרגיל בישיבה, בצורה בטוחה.

את חלקיו האחרים של התרגיל, ניתן ורצוי לעשות בישיבה על כיסא, שטיח או כל דרך ישיבה שנוחה לכם.

זמן התרגיל

כדאי להקצות לתרגיל כ- 25 דקות (לא מומלץ לתרגל לבד תרגיל זה יותר  מ- 35 דקות).

התרגיל המורחב

במקור, מדובר על תרגיל מורחב בגישת דרך העומק, המכיל בתוכו מורכבויות רבות. כדי לשמור על פשטות הדברים ולהתאים את התרגיל גם למי שאינו נחשף בעבר לתחום, מוצג כאן התרגיל המצומצם, שגם הוא מקיף למדי.

אלה שמכירים את העבודה הגופנית-נפשית של דרך העומק, מוזמנים להוסיף את החלקים החסרים של העבודה במקומות המתאימים. אלה מכם שעדיין לא מכירים את העבודה שלנו בדרך העומק, מוזמנים להשתמש בתרגיל זה, לפי הבנתכם ובוואריציה המתאימה לכם.

לעשות חלק מהתרגיל

התרגיל בנוי כך, שניתן גם לעשות את חלקו. אלה שירגישו שאורך התרגיל ו/או עומקו לא מתאימים להם (למשל: קשה להם לעשותו, הוא מציף אותם וכד'), יוכלו לעשות חלק מהתרגיל. דעו שישנה "תחנת יציאה", "בריאה ובטוחה" בסוף השלב השני (ראו בהמשך: חזרה להווה).

גישה מומלצת

הגישה המומלצת לתרגיל הינה מתוך חוויה של אי ידיעה והפתעה לקיים.

רצוי לשמור על פשטות התרגיל, במיוחד לקבל את כל מה ש"מגיע" כחלק מהתרגיל ולא מתוך ניסיון לשנות אותו.

שלב ראשון: יצירת המרחב, הכיוונים, ההזמנה

סימון סימבולי של ההווה, העבר והעתיד

בשלב הראשון עמדו במקום כלשהו בחדר, או במרחב מאפשר אחר.

  • המקום צריך להיות פרטי, כזה שלא יוכלו להפריע לכם במהלך העבודה.
  • אם אתם בבית או במבנה אחר, בחרו לעמוד במקום כלשהו באמצע המרחב שהוא מספיק רחוק מהקיר.

סמנו לעצמכם, באופן סימבולי, שאתם עומדים בהווה שלכם.

הסתכלו לפניכם ובדקו, שאכן שם נמצא העתיד הסימבולי שלכם.

אם אתם עומדים ומרגישים שאתם לא במקום הנכון ובמיוחד אם אתם מבחינים שהעתיד נמצא במקום אחר בחדר, שנו כיוון בחדר ופנו אליו, כך שתהיו עם ההווה במקום שאתם עומדים ושהמבט שלכם יופנה אל העתיד.

הזמנת אירוע מיוחד שבו מישהו מהמשפחה היה חסר

תוך כדי עמידה, עצמו עיניים.

מתוך ההווה, זמנו לעצמכם אירוע הקשור לאחד מסדרי הפסח שחוויתם בעבר, סדר שבו היה חסר מישהו מהמשפחה.

הרעיון הוא, לזמן דמות מאחד מסדרי הפסח שחוויתם בעבר, מישהו משמעותי הקשור למשפחה ונעדר ממנו.

מישהו חסר מהמשפחה, יכול להיות :

  • אחד מהאחים או מהאחיות שלכם
  • אחד מההורים שלכם
  • אחד מהסבים או מהסבתות שלכם
  • מישהו ששייך למשפחה שלכם מבחינה ביולוגית בכל צורה שהיא והיה אמור להיות בסדר
  • מישהו שהיה קשור משמעותית למשפחה שלכם ואמור היה להיות איתכם בסדר, אך הוא לא היה

שימו לב שבתרגיל זה, אין משמעות לשאלה מדוע מי שלא היה ב"סדר" לא הגיע או לא הוזמן.

גישה מתאימה לתרגיל: לתת לדברים להגיע מעצמם מבלי לפסול

אחרי שהזמנתם את האירוע, חשוב שתהיו קשובים למה שמגיע בתוככם.

למשל, נסו שלא לנווט מראש את התרגיל ואת מי שמגיע. נסו גם, שלא לדחות זכרונות או מחשבות "לא קשורים" שעולים בתוככם.

במיוחד שימו לב ש:

  • אתם לא צריכים לדעת מאיזה סדר פסח יבוא הזיכרון – לא ממתי ולא מאיזו שנה, עליכם רק לזמן את האירוע בצורה הנכונה, כמפורט למעלה.
  • אם מגיע בזיכרון "סדר רגיל" שאין בו שום דבר מיוחד, אל תפסלו את הזיכרון הזה, ייתכן שיש ייחוד בזכרון זה, שאיננו נראה ברגע הראשון.
  • אם מגיע משהו לא צפוי, תשקלו בחיוב "ללכת" איתו.

שלב שני: פנייה לעבר, מציאת הסיפור ותחילת עבודה עם העולם שמתגלה

פנייה לעבר ושינוי כיוון הישיבה לאחור

אחרי שהזמנתם את ה"סדר" שמישהו נעדר ממנו ואפשרתם לעצמכם לראות מה קורה בתוככם, הסתובבו לאחור (פיזית) ותנו ל"סדר" שהזמנתם, או למשהו אחר, להגיע.

חשוב להסתובב ולפנות לעבר, הן באופן סימבול והן באופן פיזי ( 180 מעלות), זה עוזר לעבודה להתרחש.

כשהסדר מתחיל להגיע, או כשמתחילה להופיע תמונה, אתם יכולים להפסיק לעמוד והתיישבו על הכסא (על הכיסא להיות מופנה לאחור, ביחס להתחלה).

להתחיל לגלות את הסיפור

עכשיו, הסתכלו על מה שמופיע: "האירוע", אסוציאציות, חוויות אחרות, או משהו אחר.

אני מדגיש:  כל מה שמגיע יכול להיות נכון ויכול להוות חומר מצויין לעבודה בתרגיל זה.

  • ייתכן שהגיע לתודעתכם סדר פסח שמישהו היה חסר שם, כך שברור לחלוטין מה הסיפור או מה הדבר הטעון שהיה שם – זה מצויין.
  • יכול להיות שהגיע לתודעתכם  משהו שהוא לא סדר פסח, משהו שלא ציפיתם – זה גם בסדר גמור.
  • יכול להיות שהגיע לתודעתכם  זיכרון סדר פסח ואתם עדיין לא רואים מי נעדר שם, או מה הדבר המשמעותי שהתרחש שם – גם זה בסדר גמור.
  • יכול להיות שהגיע לתודעתכם תמונה סימבולית של סדר פסח ולאו דווקא סדר פסח "אמיתי" שהייתם בו – גם זה בסדר גמור.
  • יכולות להיות גם אפשרויות נוספות.

עבודה ראשונה עם הזכרונות שעלו

בדרך העומק, אנחנו עובדים לא מעט עם זיכרונות, במיוחד זכרונות טעונים. עבודה זאת ודרכי הריפוי הקשורים אליה, הם משמעותיים בדרך העומק. ברמה המעשית, מדובר בתרגילים שלא קשה לעשותם, אולם, לא פשוט להסבירם תיאורטית.

במדריך זה, אסביר לכם כיצד להתחיל לעבוד עם הזיכרון המשמעותי שעלה. עם זאת, אם אתם מכירים את דרך העומק ורוצים להוסיף לתרגיל דרכי עבודה פנימיות נוספות שמוכרות לכם מהגישה, הקצו מספר דקות נוספות לתרגיל, כדי לעבוד עם הזיכרון שעלה והמקורות שלו.

קול וגוף

בשלב הראשון, היו נוכחים באירוע או בדבר אחר שעלה בכם בעקבות ההזמנה.

ראו מהן החויות הגופניות-רגשיות שעולות בכם ונועו איתן. כך למשל, אם הגוף נע בחלק מהתהליך או בכל התהליך, פשוט תנו לו לנוע.

אם אתם רוצים להפיק קול, סאונדים, אנחות או כל קול אחר, עשו זאת (אין צורך להבין מדוע ה"גוף" עושה זאת, פשוט אפשרו לתנועה הגופנית הפנימית ולקול שרוצה "לצאת", להיות).

הערה חשובה – אם אתם לא מרגישים נוח לנוע, להוציא קולות, או אם אין תנועות וקולות שעולים, הן בשלב זה והן בשאר החלקים של התרגיל – זה בסדר גמור.

עולם חדש

מעכשיו ועד לסיום התרגיל, ראו את עצמכם, ברמה מסוימת, בתוך עולם חדש – תנו לעולם זה לחיות בתוככם, גם אם לרגעים הוא מרגיש כמו העולם הרגיל שלכם, או אם מרגיש לכם ששום דבר משמעותי איננו קורה.

מרגע זה ועד לסיום התרגיל ובמידת הנוחות והיכולת, אתם מוזמנים להמשיך ולנוע גופנית וקולית, יש לכך ערך רב.

הזווית שממנה אתם מסתכלים על האירוע

שאלו את עצמכם מאיזו זווית אתם רואים את האירוע (הזיכרון, או החוויה שאתם רואים): האם אתם מסתכלים על האירוע מלמעלה? מהצד הימני העליון? מצד שמאל? אולי שאולי מלמטה?

לאחר שביררתם לעצמכם "מאיפה" אתם מסתכלים על האירוע, נסו לשהות רגע ארוך בתוך נקודת המבט הזאת.

אני מזכיר לכם להמשיך ולאפשר לעבודה הקולית-גופנית שהוצגה קודם לכן, להיות נוכחת.

עכשיו, נסו לשנות את זווית הראיה שלכם למקום אחר, כך שתראו את הסיפור מנקודת מבט אחרת.  

במצב זה, במיוחד אם הסיפור שאתם עובדים איתו הוא "כבד", או בעל שורשים עמוקים, זה לא תמיד פשוט לשנות זווית ראיה, יחד עם זאת, נסו לעשות זאת.

אם אתם לא מצליחים לשנות את זווית הראיה, נסו להזיז פיזית את הכיסא עליו אתם יושבים, ו/או נסו להזיז פיזית את המבט ימינה ושמאלה.

אם אתם לא מצליחים בשום אופן לשנות את זווית הראיה, נסו לרגע להשתמש בדרכים נוספות (לא אגרסיביות), מתוך עולמכם הפנימי.

אם עדיין לא הצלחתם לשנות זווית ראיה – הניחו לכך והתמקדו רגע נוסף בזווית הראיה ה"רגילה" שאתם מסתכלים בה.

אם הצלחתם, נסו לשנות פעם נוספת את זווית הראיה שלכם, של הזיכרון או של האירוע, עליו אתם עובדים. נסו לחזור על התהליך כך שיהיו לרשותכם 3-4 נקודות מבט שונות על האירוע שעלה בכם.


בכל זווית ראיה, אם הצלחתם וגם אם לא, הסתכלו שוב על האירוע וראו מה קורה שם. אני מזכיר לכם, לאפשר לגוף לנוע ולקולות ולסאונדים להשמע, במידת היכולת שלכם ברגע זה.

אז מה הסיפור ?

לפני שאתם ממשיכים הלאה, נסו לברר מי נעדר מהפסח הזה, ו/או מה הסיפור של מה שקרה. תנו רגע לעצמכם לראות שאתם מבינים מה קורה או קרה שם.

בנוסף, בררו מהי החוויה שלכם כרגע. שימו לב שאתם מבררים לעצמכם מהי החוויה ולא מה צריכה להיות החוויה.

בדקו למשל, האם יש בתוככם כרגע רגש של כעס, עלבון, עצב או שמחה.

שימו לב!  יש להסתכל מהי החוויה שנמצאת במבט העכשווי של הרגע הזה, הרגע שבו אתם נמצאים בתוך העולם שעלה בכם.

כזכור, יש להיענות לגוף, לנשימה, לקולות שעולים, או לתנועות בלתי רצוניות שעולות, תנו להן להיות.

תחנת יציאה – סיום אפשרי

אם אתם מרגישים שהתרגיל מספיק לכם, זה בסדר.

אם עשיתם את התרגיל כפי שהוא נכתב, או קרוב אליו, כבר עשיתם הרבה לטובת הריפוי שלכם ושל אחרים במשפחה שלכם.

במצב זה קפצו לסוף התרגיל וחזרו באופן מסודר ואחראי להווה (יש להמשיך לראש תת הפרק: חזרה להווה).

אם אתם מרגישים שאתם יכולים ורוצים להמשיך את העבודה, אתם מוזמנים להמשיך לשלב השלישי של התרגיל.

שלב שלישי: עבודה עם מקור הסיפור

מתוך המקום של הסיפור שהתגלה ושל זוויות הראיה השונות, לאחר שעשיתם את העבודה הקולית-גופנית (במידת האפשר) ואחרי ששהיתם בסיפור כמה רגעים חוויתיים, עברו לשלב הבא: המקור לסיפור.

הזמנת המקור של הסיפור

מתוך המקום שאתם נמצאים בו, אמרו לעצמכם: "אני מזמין/ מזמינה את המקום שהוא המקור להעדרות של אדם זה מהסיפור/ מהסדר" (ניתן ורצוי גם להגיד מי האדם שנעדר).

וריאציית הזמנה נוספת (מספיק להשתמש באחת האפשרויות).

"אני מזמין/ה את המקור למה שקרה"

גישה נכונה להזמנה

בדומה לנאמר קודם ולשם ההדגשה, נסו שלא לדעת מה יגיע אליכם, אל גופכם, אל חוויתכם. תפקידכם בשלב זה הוא, רק להזמין את האירוע בצורה פשוטה ובהירה.

כך למשל, יתכן ש:

  • יגיע משהו שאירע לפני שנולדתם
  • תגיע רק חוויה
  • יגיע אירוע סימבולי
  • יגיעו תמונות שיראו אמיתיות לחלוטין
  • יבוא סיפור דימויי
  • ועוד

כאמור, הרעיון הוא שלא יהיה מושג מראש מה יגיע להוויתכם. יחד עם זאת, אם משהו בכם הכתיב מראש את מה שיגיע ואתם מגיעים עם דעות קדומות ו/או סיפור ידוע מראש, אני ממליץ לכם לעבוד עם מה שעלה בכם בדרך זאת, גם לכך עשוי להיות ערך משמעותי.  

תנועה חיצונית אחרי ההזמנה – הזזת הכיסא

אחרי שהזמנתם את המקור, קחו את הכיסא שלכם צעד נוסף החוצה לעבר.

כלומר, באופן פיזי, הזיזו את הכיסא באותו הכיוון שהזזתם קודם לעבר, רק שעכשיו הזיזו אותו לעבר רחוק יותר (אם אתם עומדים, פשוט לכו באותו כיוון, למקום שהוא העבר הרחוק יותר).

גם בשלב זה, חשוב שתתנו לחוויות הגופניות-נפשיות-רגשיות, פשוט להיות. תנו לגוף ולקול, במידת היכולת, לעשות את העבודה שלהם: תנועות וקולות.

החוויות בשלב הזה

מניסיוני, בשלב זה, ישנה שונות גדולה בין האנשים המתרגלים את התרגיל. הסיבות לכך נובעות, כנראה,  מהיכולת והניסיון שלכם ברגע זה, באופי ובעומק הנושא שאתם עובדים איתו, בריפוי המתבקש ובדברים נוספים אחרים.

אל תהיו מוטרדים מאפקטיביות התרגיל בשלב הזה. אם עשיתם את הדברים המתוארים ואפילו ברמה הטכנית בלבד, כבר עשיתם הרבה מאוד ותרמתם לריפוי האישי והמשפחתי שלכם.

בשלב זה:

  • יש כאלה שחווים את המקור ברמה הגופנית
  • יש כאלה שחווים את המקור ברמה הויזואלית, כך שהם רואים תמונות או סיטואציות
  • יש כאלה שחווים זאת ברמה הרגשית
  • יש שחווים זאת בצורת סיפור
  • ועוד

אני מדגיש, שכל מה שאתם חווים בעבודה זאת עשוי להיות טוב ובעל משמעות לעבודה. הרעיון הוא, שתשארו בחוויה, תעשו את העבודה ותאפשרו לדברים להתרחש.

לעתים, אנשים מרגישים שהם ממציאים את מה שקורה – גם זה בסדר.

עולם חדש, עבודת קול וגוף, זווית הראייה

מעכשיו ועד לסיום התרגיל, ברמה מסוימת אתם בתוך עולם חדש – תנו לעולם הזה לחיות בתוככם, גם אם לרגעים הוא מרגיש כמו העולם הרגיל שלכם, או שאתם מרגישים ששום דבר משמעותי איננו קורה.

כפי שנלמד קודם, גם בשלב זה אתם יכולים לעבוד עם הגוף-הקול, עם זוויות הראיה ודברים נוספים, יש לכך ערך רב.

הרעיון הוא להיות בסיפור החדש שעולה, להסתובב בתוכו, להכיר אותו וזאת תוך כדי עבודת גוף וקול.

נסו לברר לעצמכם מהו הרגש הדומיננטי שנמצא בכם ברגע זה: האם זה כעס? עלבון? שכחה? או כל דבר אחר.

נסו לשהות ב"עולם" זה עד כמה שזה מרגיש לכם מתאים, לא מעייף ולא קשה מידי. בין דקה לחמש דקות זהו זמן טוב לעבודה הזאת.

שלב רביעי: החזרה

חזרה לסיפור שנמצא בעבר "הקרוב" והשארת ייצוג למקור הסיפור, שנמצא בעבר הרחוק

בשלב הקודם, שהיתם בעבר הרחוק, שם נמצא המקור לסיפור ועשיתם עבודה פנימית. בשלב זה, אתם חוזרים לסיפור שלכם, זה שהזמנתם אותו בהתחלה ונמצא בעבר הקרוב.

חזרו לסיפור שאיתו התחלתם את העבודה והחזירו פיזית את הכיסא שאתם יושבים עליו, למקום הקודם שהייתם בו.

עכשיו, הניחו ייצוג למקור הסיפור, לעבר הרחוק שהייתם בו. זה יכול להיות: כיסא אחר, בד, כרית או כל חפץ אחר.

חשוב שיהיה ייצוג "פיזי" לאירוע המקורי, שקשור לדברים שהתרחשו.

.אם אין לכם חפץ זמין, דמיינו את האירוע במקום הפיזי שבו הייתם קודם, בעבר הרחוק.

שכולם יסתכלו

עכשיו, כשאתם נמצאים בעבר, הכוונה לסיפור שאיתו התחלתם לעבוד, זה שהיה חסר בו מישהו, הסתכלו אל העבר הרחוק, זה שהייתם בו עכשיו ויש לו ייצוג בצורת חפץ.  הסתכלו רגע ארוך על המקור, על הסיפור.

תנו לסיפור להיראות.

הרעיון הוא להזמין את כולם לראות את המקור לסיפור: כל הנוכחים, כל מי שהיה בפסח, בחג הסדר ההוא שבו מישהו היה חסר.

הרצון הוא שכולם, כולל כולם, יראו את המקור של הסיפור.

תנו לחלק הזה רגע ארוך.

גם כאן, אני מזכיר לכם לעבוד בקול וגוף, לפי יכולתכם ורצונכם.


יתכן שתגלו שלא כולם יסכימו לראות את מה שקרה, זה גם בסדר. פשוט בקשו מהנוכחים להסתכל למקור הסיפור, אבל אל תדרשו מהם ואל תכריחו אותם לראות את המקור למה שקרה.


תוך כדי זה שאתם מבקשים מכולם לראות, ראו אם האנרגיה בתוככם, בסיפור, או ב"סדר" הזה משתנה.

הסתכלו על הצבעים של המקום, התאורה, תנוחות הגוף של הנוכחים וכד'.

גם כאן, אני מזכיר לכם שוב לנוע ולהוציא קולות, במידת היכולת והצורך.

הזמנת הנעדר

הזמינו את הנעדר, זה שלא היה ב"סדר" איתו התחלתם את העבודה, להגיע אל הסדר הזה.

בדמיון, אתם יכולים לבקש מאחד ההורים שלו, אחד האחים שלו, או אפילו מעצמכם, להזמין אותו.

תראו אם יש לו מקום פה, בסדר. יש סיכוי שעכשיו יהיה לו יותר קל לחזור ולהיות.

אתם לא חייבים להבין את כל המשמעות של מה שאתם חווים, רק תהיו איתו ועם החזרה האפשרית שלו.

כגישה, ראו מה קורה, אל תכריחו ואל תכפו את ההתרחשויות, את מה שהייתם רוצים שיקרה, את מה שאתם חושבים שצריך לקרות, או מה שמתבקש שיקרה. פשוט אפשרו לדברים להתרחש.

שימו לב, הנעדר לא חייב להגיע למרכז החדר, הוא יכול להיות בכל מקום שיתאים לו להיות.

חזרה לכמעט הווה

עכשיו, חזרו להווה. למקום שהתחלתם איתו, שאותו ציינתם כהווה שלכם.

הזיזו את הכיסא לאחור, למקום הראשוני שישבתם בו, כאשר הפנים שלכם עדיין מופנים לעבר, כך שאתם מסתכלים על כל הסיפורים שעלו (אלה שהגיעו בעבר הרחוק ואלה שהגיעו בעבר הקרוב).

הזמינו בתוככם, מישהו משמעותי מהמשפחה שלכם – אדם קרוב לכם, הושיבו אותו לידכם וספרו לו את כל הסיפור. הראו לו את המקור של כל מה שקרה ואת כל מה שהתרחש.

ראו אותה/ו מקשיב/ה לכם ולסיפור שלכם.

הסתובבות לעתיד

עכשיו, כשאתם בהווה עם המבט לעבר, שנו את כיוון המבט שלכם לעתיד: השאירו את הכיסא שלכם במקומו, אך שנו את הכיוון שלו, סובבו אותו ב- 180 מעלות, לעבר ה"עתיד".

קחו כ 5-6 דקות וכתבו את כל מה שהתרחש, במחברת שלכם.

כתבו בכתיבה ספונטנית את כל מה שהיה לכם, תוך שימת דגש על הסיפורים שעלו, הרגשות והחוויות שלכם.

להניח להכל

ועכשיו תנו לדברים פשוט להיות. הניחו לכל הסיפור.

ראו כרגע, האם משהו השתנה בהרגשה שלכם עכשיו – שימו לב שלא חייב להשתנות משהו בעתיד הקרוב, ראו אם משהו שונה התרחש בחיים, קטן כגדול.

בהצלחה,

אור,

דרך העומק

© כל הזכויות שמורות לדרך העומק ולאור שחר, מחבר המדריך

איך להמשיך את העבודה הפנימית?

כפי שציינתי בתחילה, מדובר בתרגיל עומק רב עוצמה שיכול להתחיל ולעזור לכם לרפא דברים משמעותיים בתוככם. כאמור, את התרגיל, בווראיציות מסוימות, ניתן לעשות גם עבור אירועים ודברים משמעותיים אחרים שנמצאים בכם וזקוקים לריפוי.

אם יש לכם עניין נוסף בעבודה זאת, אתם יכולים:

בתוכנית הסטאז' תזכו במנחים מסורים ובעלי ניסיון מתוכנית ההכשרה ה- 4 שנתית בדרך העומק, שינחו אתכם בעבודת דמויות בדרך העומק ו/או בקונסטלציה בדרך העומק. בנוסף, העלויות הכספיות במפגשים, במסגרת תוכנית הסטאז', הן מאוד נמוכות ומשתלמות.  הרשמה ופרטים נוספים על תוכנית הסטאז'

ניתן לשמור על קשר באמצעות:

המעוניינים להירשם, או לקבל פרטים על קורס ההכשרה (מודולה) בקונסטלציה (35 שעות), שתעסוק בהתפתחות אישית וכן בעבודה בקליניקה, מוזמנים להשאיר פרטים כאן.

ההכשרה מוכרת גם על ידי בית הספר דרך העומק וגם על ידי בית הספר לקונסטלציה – מוזמנים להשאיר פרטים כאן.

להתראות,

אור

מאמרים ומדריכים נוספים של דרך העומק

יצירת קשר