שיפור קשר עם דמות משמעותית מהמשפחה – תרגיל עם שלושה ייצוגים

מטרת מדריך זה הנו, להנחות אתכם בתרגיל בשלושה ייצוגיים. ההנחיות מיועדות למי שחוו תרגיל זה בסדנה בהנחייתי: תלמידי הקורס הקצר והקורס המקיף בקונסטלציה משפחתית ובעיקר תלמידי דרך העומק.
אם הגעתם למדריך זה ללא ניסיון קודם בעבודת קונסטלציה משפחתית בהנחייתי, אתם מוזמנים לקרוא על הנושא ועל משמעויות התרגיל במדריך: תופעת הייצוגים – מדריך בסיסי עם נציגים ודוגמאות,

לתרגיל הבסיסי, המהווה חלק מסט תרגילים שנלמד ומתורגל בסדנאות ובקורסי הקונסטלציה וגישת הדמויות הפנימיות שאני מלמד, יש וריאציות רבות ושונות. לאחר שתלמדו ותתנסו בתרגיל זה מספר פעמים, תוכלו להרחיב ולהעמיק את השימוש בו לפי הצורך.

בתרגיל זה, ניתן להשתמש בסוגים שונים של ייצוגים. רצוי להשתמש בו לאחר שאתם מנוסים במידה מסוימת בעבודת הדמויות הפנימיות ו/או בקונסטלציה המשפחתית והתנסיתם בתרגיל הזוגות להכרות המרחב הקונסטלטיבי

בחירת ייצוגים

במהלך התרגיל, עליכם להשתמש בשלושה חפצים שישמשו לכם כייצוגים. למעשה, כל חפץ שניתן לעמוד עליו עם רגליכם בקלות ובנוחות יכול לשמש כייצוג. כך למשל, אם אתם עובדים בתוך סטודיו/בית תוכלו להשתמש בבדים, כריות, דפים וכד', אם אתם מתרגלים את העבודה בחוץ, ניתן להשתמש באבנים, מטבעות, ענפים וכד'.

לפני תחילת התרגיל בחרו שלושה ייצוגים שישמשו אתכם במהלך התרגיל. באופן אישי, אני מעדיף להשתמש בבדים או בדפים עם כיוון וזאת בכדי לאפשר לייצוגים מובחנות בכיוון המבט.

חלוקה לזוגות וחלוקת העבודה

לאחר שאתם מצוותים עם בני הזוג שלכם, עליכם  לבחור מי מכם יהיה המנחה ומי מכם יהיה המונחה. לאחר שתסיימו את העבודה, תוכלו  להתחלף בתפקידים. מומלץ שבכל סשן קונסטלטיבי, כל אחד ואחת מכם יעבוד כמונחה פעם אחת בלבד ולא יותר מכך, הדבר יאפשר לתרגיל להשפיע עליכם ולהדהד בתוככם לטובה.

על התרגיל ועל בחירת נושא העבודה

בנוסף לתרגול העבודה עם ייצוגים ועם המרחב הקונסטלטיבי, בתרגיל תתמקדו בשיפור אחד מהקשרים המשמעותיים שיש לכם עם דמות בחייכם, עדיף מישהו מהמשפחה.

כאמור, לתרגיל בסיסי זה עם שלושה ייצוגים ישנן וריאציות רבות ומגוונות. בהמשך, לאחר  שתתרגלו אותו מספר פעמים תוכלו להשתמש בו באופן המתאים לצרכים שלכם, כגון, עבודה עם מטרות, משאלות ומחסומים בנושאים שונים כמו שיווק, כסף, מערכות יחסים, דיאטה ועוד.

בחירת מערכת היחסים לעבודה בתרגיל

בחרו דמות שיש לכם איתה מערכת יחסים ויש לכם רצון ועניין לעבוד עליה. הדמות שאתם בוחרים לעבודה צריכה להיות דמות ממשית מעולמכם, דמות שיש לכם איתה דבר מה לא פתור, כגון, יחסים טעונים, מתח, חוסר נוחות או חווית מחסום מכל סוג שהוא.

איזו דמות לבחור לעבודה בתרגיל זה?

זוג וילדהבפעמיים-שלוש הראשונות שתתרגלו את התרגיל, אני מציע שתבחרו דמות משמעותית עבורכם שיש לכם איתה קשר דם, דוגמת אחים ואחיות, הורים, סבים וסבתות או בניכם ובנותיכם. 

  • אם לא מצאתם דמות עם קשר דם שאתם רוצים לעבוד איתה על מערכת היחסים ביניכם, שקלו לבחור לעבוד על מערכת היחסים עם בן/בת הזוג שלכם בעבר או בהווה.
  • אם לא מתאים לכם מסיבה כזו או אחרת, לעבוד על מערכות היחסים עם אחת מהדמויות  שהזכרתי קודם, פשוט בחרו אדם קרוב אחר שיש לכם רצון לעבוד על מערכת היחסים איתו.

כפי שציינתי קודם, לאחר שתתאמנו בתרגיל זה פעמיים או שלוש, תוכלו לבחור להשתמש בוריאציות שונות של התרגיל. באמצעות התרגיל, תוכלו לשנות לטובה מערכות יחסים עם אנשים אחרים בחייכם וכן תוכלו לעבוד על נושאים חשובים נוספים, כגון: יחסים עם כסף, מטרות לעתיד, חוויות עבר וכמובן עבודה עם דמויות פנימיות בתוככם כפי שנלמד בגישת הוויס דיאלוג.

תפקיד המנחה

בתרגיל זה, תנחו זו את זה תוך שימוש במרחב הקונסטלטיבי. קרוב לוודאי שזו תהייה בין הפעמים הראשונות שתנחו מישהו בגישה הקונסטלטיבית. כמנחים, אני מציע לכם לנהוג  בהתאם להנחיות שכתבתי במדריך זה ולהשתמש בהן כעוגן להנחיה שלכם. במידת הצורך, השתמשו בהן בגמישות אינטואיטיבית (על תפקידי המנחה המפורטים תוכלו ללמוד בעתיד בקורסי הדמויות הפנימיות אותם אני מלמד).

כמנחים, תוכלו לא רק להנחות את התרגיל באופן פסיבי ולהעביר את המונחים שלכם דרך הייצוגים השונים, אלא תוכלו גם לנסות ולהרגיש מה עולה בתוכם מתוך הייצוגים.

תחושות והרגשות במהלך התרגיל

יתכן שבמהלך התרגיל, בזמן שתהיו בייצוגים השונים תרגישו ותחוו תחושות ו/או הרגשות לא נעימות או מורכבות. במקרה זה, נסו במידת היכולת הנוחה להיות עם החוויות האלה, לנשום איתן ולאפשר להן לעבור דרככם.

במקביל, יתכן שלא תרגישו דבר, גם אז נסו להיות עם חוויות הניתוק הללו ותמשיכו את התרגיל בהתאם לשלבים המצוינים מטה. ייתכן שהנתקים הללו קשורים לשדה העבודה.

אורך זמן התרגיל

על התרגיל לקחת לא יותר מ 30-40 דקות, הכוללים בתוכם את זמן השיתוף בסוף (כ-5 דקות).

הנחיות לתרגיל

כאמור, ההנחיות הכתובות כאן מיועדת למנחה התרגיל. על המונחת לפעול על פי הנחיות המנחה והשדה המתגלה.

א.  הכרה על הדמות שעובדים איתה והכנת הייצוגים

המנחה שואלת את המונחת על מערכת היחסים ועל הדמות עליה בחרה לעבוד (בהתאם להנחיות שפירטתי קודם לכן).

(בשלב מקדים זה, צריכים להיות לכם בצד 3 ייצוגים מוכנים לעבודה כגון: שלושה דפים, שלוש אבנים, שלוש בדים וכד').

ב. הנחת שני הייצוגים הראשונים במרחב: אני והאדם השני

1. ייצוג למונחת עצמה

המנחה מבקשת מהמונחת לקחת בשתי ידיה את הייצוג הראשון המייצג אותה ולהגיד: "הייצוג הזה מייצג אותי".

לאחר שהמונחת אומרת את המילים הללו, המנחה מבקשת ממנה להניח את הייצוג בקצה אחד של המרחב, למשל בצמוד לקיר, כשהפנים של הייצוג מופנים לחדר.

לאחר שהמונחת הניחה את הייצוג בחדר, המנחה מבקשת ממנה לעמוד על הייצוג, פיזית, כלומר לעמוד עם הרגליים על הייצוג ואז לאפשר  לייצוג להשפיע עליה.

אחרי רגע (כחצי דקה עד דקה), המנחה מבקשת מהמונחת לשים לב לחוויה הפנימית שלה ברמות שונות:

  • חוויה פנימית ברמת הגוף – תחושות
  • חוויה פנימית ברמת הרגשות
  • חוויה פנימית ברמת המחשבות

המנחה מבקשת מהמונחת לספר לה מה היא חווה.

לאחר מכן, המנחה תבקש מהמונחת לרדת מהייצוג.

2. ייצוג לאדם שעובדים על הקשר איתו

המנחה מבקשת מהמונחת לקחת בשתי ידיה את הייצוג השני, המייצג את הדמות  שיש לה עניין  ורצון לעבוד על הקשר איתה ולהגיד: "הייצוג הזה מייצג את _____ "(שם האדם).

אחרי שאמרה זאת, המנחה מבקשת מהמונחת להניח את הייצוג בקצה השני של המרחב, למשל בקיר ממול, כשהפנים שלו מופנים לכיוון הייצוג הראשון.

שימו לב שבתרגיל זה אני מבקש מכם להניח את שני הייצוגים כשהם מסתכלים זה על זה, במרבית  תרגילי ההמשך לא תצטרכו לעמוד במגבלה זאת.

כמו קודם (שלב ב'-1), אחרי שהמונחת הניחה את הייצוג של האדם השני בקצה השני של המרחב, המנחה מבקש מהמונחת לעמוד, פיזית, על הייצוג של האדם השני ו"לתת לשדה לעבוד".

אחרי רגע (כחצי דקה עד דקה), המנחה מבקשת מהמונחת לשים לב לחוויה הפנימית שלה ולבדוק

  • מהי החוויה הפנימית ברמת הגוף – תחושות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת הרגשות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת המחשבות

בשלב זה, המנחה מבקשת מהמונחת לשים לב ליחס של הייצוג של השני (האדם שעובדים על הקשר איתו), כלפי הייצוג הראשון (שלה עצמה) ולראות מה היחס שלו כלפיו.

במהלך כל התהליך, המנחה מזמינה את המונחת לשתף במה שהיא חשה, מרגישה וחושבת, בעיקר על בסיס החוויות הגופניות.

3. חזרה על שלב ב'

בדרך כלל, כדאי לחזור פעם עד שלוש פעמים על שלב זה (ב'). דהיינו,  אחרי שהמונחת עמדה פעם אחת על הייצוג שלה ופעם אחת על הייצוג של האדם השני אז

  • המנחה מזמינה את את המונחת לעמוד פעם נוספת על הייצוג שלה  בכדי לבדוק מהי החוויה הפנימית שלה ומה יחסה כלפי האדם השני.  
  • לאחר מכן, המנחה מזמינה את המונחת לעמוד פעם נוספת על הייצוג של האדם השני – כדי לבחון מהי החוויה הפנימית וכן מה יחסו  לייצוג שלה.

אם המונחת לא מרגישה שום דבר מיוחד אחרי שניים שלושה סבבים כאלה, זה בסדר. במקרה זה, אפשר לבקש ממנה לעבור בין הייצוגים עוד פעם-פעמיים וזאת כדי לחוות את ההבדלים הגופניים רגשיים בין הייצוגים השונים. אם גם אז המונחת לא מרגישה הבדל, זה בסדר גמור ויש להמשיך את התרגיל כרגיל.

ג. המחסום

בשלב זה אנחנו מוסיפים ייצוג המסמל מחסום מהותי ועמוק שעומד בין המונחה לבין האדם השני.

1. הנחת ייצוג המחסום

המנחה מבקש מהמונחת להחזיק בשתי ידיה את הייצוג השלישי ולהגיד: זה מייצג את המחסום המהותי העמוק שעומד ביני לבין ______(האדם השני – עדיף להגיד את שמו).

המנחה מבקשת מהמונחת לשים את המחסום איפה שהוא בקו הישר העובר בין הייצוג המייצג אותה לבין הייצוג המייצג את האדם השני.

  • שימו לב שבמקרה זה אני מבקש לשים את הייצוג באיזשהו מקום בקו הישר בין המונחת  לבין האדם השני וזאת בשונה מתרגילי ההמשך בנושא, שם המחסום יכול להיות בכל מקום במרחב.

חשוב שהמנחה תדגיש בפני המונחת, שכאשר היא בוחרת את המחסום ושמה אותו בתווך  – בין הייצוג שלה לייצוג של האדם השני, אין צורך שהמונחת תדע מהו המחסום או מה מהותו. למעשה, במרבית הפעמים המונחת לא תדע כלל מהו המחסום המהותי המפריד ביניהם. הדבר היחידי שצריך לעשות, זה לשים את הייצוג, למשל הבד ולסמוך על התהליך 🙂

2. עבודה עם הייצוג של המונחת כאשר המחסום מונח

אחרי שהמונחת הניחה את המחסום, המייצג את הדבר המהותי שעומד בינה לבין האדם השני המנחה מבקשת מהמונחת לעמוד שוב על הייצוג שלה ולשאול מהי החוויה הפנימית שלה. יש להנחות את המונחת לבדוק:

  • מהי החוויה פנימית ברמת הגוף – תחושות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת הרגשות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת המחשבות

בנוסף, המנחה תבקש מהמונחת לבדוק מהו היחס שלה כלפי הייצוג של האדם השני וכן כלפי הייצוג שלה. יש לבדוק כל יחס בנפרד.

המנחה צריכה להדגיש בפני המונחת שכל מה שהיא מרגישה בגוף, בחוויה, במחשבות ובאסוציאציות הוא נכון וטוב, כך שאין צורך לשנות או להמציא משהו רק כדי לרצות.

3. עבודה עם הייצוג של האדם השני כאשר המחסום נוכח

המנחה מבקשת מהמונחת לעבור ולעמוד על הייצוג של האדם השני ולבדוק:

  • מהי החוויה פנימית ברמת הגוף – תחושות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת הרגשות
  • מהי החוויה הפנימית ברמת המחשבות

בנוסף, המנחה מבקשת מהמונחת לבדוק מהו היחס שלה כלפי הייצוג המייצג את המונחת. לאחר מכן, המנחה תבקש מהמונחת לבדוק את היחס שלה כלפי המחסום.

גם כאן, כמו בכל הוראות התרגיל, המונחת תשתף את המנחה בתחושות ובחוויות שלה כשהיא "בתוך" הייצוג.

4. חווית המחסום

אחרי שהמונחת עמדה על שני הייצוגים הקודמים, שלה עצמה ושל האדם שעובדים על הקשר איתו, המנחה תבקש מהמונחת לעמוד על הייצוג של המחסום כדי לראות איך היא מרגישה בכל הרמות (תחושות, הרגשות, מחשבות).

בהמשך, המנחה תשאל את המונחת איך היא מרגישה כלפי הייצוג הראשון שנמצא בחלל (המונחת עצמה) ואיך היא מרגישה כלפי הייצוג השני שנמצא במרחב (הייצוג של האדם שעובדים על הקשר איתו).

כאשר עומדים על המחסום, כדאי לשים לב במיוחד לחוויות הגופניות והרגשיות שנמצאות וכן לעולם האסוציאציות והדימויים שעולים בשלב זה.

ברצוני להדגיש שגם בשלב זה, אין צורך לדעת דבר  על מהות או תוכן המחסום. הדבר המרכזי שהמונחת צריכה למקד אליו תשומת לב הוא – מה עולה בגוף, ברגש, במחשבות ובעולם הדימויים ולשתף את המנחה שלה.

5. עבודה נוספת עם הייצוג במרחב

יש לחזור על שלב זה (ג-2, ג-3, ג-4) עוד פעם או פעמיים ובמידת הצורך שלוש. כלומר:

  • לעמוד על הייצוג המייצג את המונחת, לראות מה החוויות שם (תחושות, רגשות, מחשבות דימויים) ולבדוק מהו יחס הייצוג כלפי שני הייצוגים האחרים, האדם השני והמחסום.
  • לעמוד על הייצוג המייצג את האדם השני, לראות מהי ההרגשה שלו (תחושות רגשות, מחשבות ודימויים) ולבדוק מה יחסו כלפי הייצוג של המונחת וכן כלפי המחסום.
  • לעמוד על הייצוג של המחסום ולראות מהי החוויה שלו ומה יחסו כלפי הייצוגים האחרים, המונחת והאדם השני.
    • שימו לב שכאשר המונחת עומדת על הייצוג של המחסום, יש לאפשר לה מספיק זמן לחוות את החוויה עצמה ולאפשר לעולם הדימויים להתגלות.

כמו קודם, גם כאן, בכל אחד מהשלבים, המונחת אומרת למנחה מה היא חשה, מרגישה וחושבת וכן כל מה שעולה לה באסוציאציות ובדימויים.

ד. המחסום חוזר למקור שלו

1. התחברות חוויתית למחסום וההוראה המכוננת… חזרה הביתה 🙂

אחרי שהמונחת עמדה על כל שלושת הייצוגים פעמיים או יותר, המנחה מבקשת מהמונחת לחזור ולעמוד על הייצוג המייצג את המחסום ונותנת לה רגע, בכדי להרגיש שוב את החוויה שעולה ממנו.

אחרי רגע, כשהמנחה מרגישה שהמונחת "התחברה" לייצוג המחסום, המנחה מכריזה:  "אני מבקשת מהמחסום לחזור למקור שלו"

המונחת, שעומדת על ייצוג המחסום, ממשיכה לעמוד על ייצוג המחסום ומקשיבה להוראה של המנחה. המונחת יכולה לחזור על ההוראה בלב או בקול רם, ולהגיד משהו כדוגמת  "אני חוזרת למקור שלי" או "המחסום חוזר למקור שלו", אפשר להשתמש בוריאציות שונות של הוראה זאת.

2. חזרת המחסום למקור שלו

המונחת, שעומדת על המחסום, בודקת היכן המחסום רוצה להיות במרחב (לפי מה שעולה בגוף, בדימויים ובעיקר בתחושה ובהרגשה).

המונחת לוקחת לידיה את הייצוג שמייצג את המחסום, ומוצאת לו מקום אחר במרחב.

3. חווית המחסום במקום החדש

המנחה מבקשת מהמונחת לעמוד על הייצוג של המחסום במרחב החדש ולראות מה עולה בתוכו, כלומר, מה היא מרגישה בגוף ובמיוחד מהו עולם הדימויים שעולה בתוכה.

היא משתפת את המנחה בחוויות שעולות בתוכה .

  • שימו לב שבמיקום החדש, פחות חשוב לשים לב מהו היחס של הייצוג המייצג את המחסום כלפי הייצוגים האחרים (של המונחת עצמה והאדם השני), חשוב יותר מהו עולם הדימויים שעולה בתוך הייצוג של המחסום.

המנחה יכולה לשאול את המונחת מה עולה לך באסוציאציות? מה עולם הדימויים שלך? וכן לאן המחסום מסתכל? (לרוב כדאי שהמונחת תהיה בעיניים עצומות ו"תסתכל" לרחוק בכדי לראות מה עולה בתוכה).

לעתים, כשעומדים על המחסום, מתגלה סיפור, עולה נוף,  עולים דימויים, תחושות גופניות או רגשיות או שעולים סיפורים משפחתיים עתיקים. (במצב זה, כדאי שהמנחה תעמוד ליד המונחת ותסתכל על מה שהיא מסתכלת. בדרך זאת אולי יעלו דימויים וסיפורים בתוך המנחה.)

אם למונחת לא עולה שום דבר "מיוחד", זה גם בסדר גמור. מספיק לעמוד על הייצוג של המחסום ולתת לכל דבר שעולה פשוט להיות.

שימו לב: לעתים, במיוחד כשיותר מיומנים בדרך עבודה זאת, המחסום מתגלה כמשהו הקשור לעבר המשפחתי הרחוק (לעתים דורי דורות).

כדאי לדעת שגם אם עולים סיפורים מהעבר הרחוק וגם אם עולים דימויים אחרים, אין צורך לפרש אותם או להסביר אותם בגישה פסיכולוגיסטית. חשוב "להכיר בקיים" ו"להיות איתו", בחוויה.

ה. איך שינוי המחסום משפיע על הקשר בין שני הייצוגים הראשונים

1. חזרה לייצוג הראשון – של המונחת

המנחה מנווטת את המונחת לחזור לייצוג שמייצג אותה (הייצוג הראשון). בייצוג זה, המנחה מדריכה את המונחת לבדוק מה היא מרגישה כרגע (בכל הרמות) ובמיוחד מה היחס שלה לדמות השנייה ולמקור של המחסום.

כשהמונחת עומדת על הייצוג שלה, המנחה יכולה להנחות אותה להגיד למחסום: "עכשיו אני רואה אותך", או "עכשיו אני רואה לאן אתה שייך".

  • אחרי שהמונחת אומרת למחסום שהיא רואה אותו, המנחה מבקשת מהמונחת לשים לב איך זה מרגיש לה בגוף ובהרגשה ולהגיד זאת. המנחה מבקשת מהמונחת לבדוק האם היה לה נכון להגיד זאת (אפשר לנסות להגיד זאת פעם או פעמיים בכדי לבדוק זאת).
  • אם לא נכון למונחת להגיד את המשפט/ים הללו, אפשר למצוא את המשפט הקונסטלטיבי הקצר שמתאים לה להגיד כרגע מתוך הייצוג שהיא נמצאת בו.

לאחר מכן, המנחה יכולה להנחות את המונחת להגיד לייצוג של האדם השני: "עכשיו אני מבינה מה עמד בינינו"  ו/או "עכשיו אני יכולה לראות אותך".

  • גם כאן, המנחה מבקשת מהמונחת לבדוק האם זה מדויק  ונכון לה להגיד זאת.
  • אם לא נכון למונחת להגיד את המשפט/ים הללו, אפשר למצוא את המשפט הקונסטלטיבי הקצר שמתאים לה להגיד כרגע מתוך הייצוג שהיא נמצאת בו.

2. חזרה לייצוג של האדם השני

המנחה מבקשת מהמונחת לעזוב את הייצוג הקודם ולעבור לייצוג של האדם השני. גם כאן, המנחה צריכה לבדוק עם המונחת שלה מה ההרגשה שלה בייצוג זה, מה היחס שלו לייצוג של דמות המונחת ומה יחסו למחסום ומקורו.

כשהמונחת עומדת על הייצוג של האדם השני, המנחה יכולה להנחות אותה להגיד למחסום: "עכשיו אני רואה אותך", או "עכשיו אני רואה לאן אתה שייך"

  • אחרי שהמונחת אומרת זאת, המנחה מבקשת ממנה לשים לב איך זה מרגיש בגוף ובהרגשה ולומר  את המשפט/ים הללו. המונחת צריכה לבדוק האם זה מדויק מבחינתה להגיד זאת.
  • אם לא נכון למונחת להגיד את המשפט/ים הללו, היא יכולה למצוא משפט קונסטלטיבי קצר המתאים לה להגיד, מתוך הייצוג שהיא נמצאת בו.

לאחר מכן, המנחה יכולה להנחות את המונחת להגיד לייצוג של האדם השני: "עכשיו אני מבין מה עמד בינינו"  ו/או "עכשיו אני יכולה לראות אותך"

  • גם כאן, המונחת צריכה לבדוק האם זה מדויק  מבחינתה להגיד זאת.
  • אם לא נכון למונחת להגיד את המשפט/ים הללו, היא יכולה למצוא את משפט קונסטלטיבי קצר המתאים לה להגיד מתוך הייצוג שהיא נמצאת בו.

3. חזרה למחסום

המנחה מבקשת מהמונחת לחזור ולעמוד על הייצוג של המחסום, לראות איך הוא מרגיש ומהו עולם הדימויים שלו.

  • דעו, שלעתים, כשחוזרים למחסום בפעם השנייה או השלישית, עולים ומתפתחים דימויים נוספים ויש בהירות נוספת  לגבי תחושות ורגשות חדשים.

כאשר המונחת חוזרת למחסום יש לשאול אותה שוב, איך זה מרגיש בגוף, בדימויים ובכל פן שעולה בכם ולאפשר למידע להדהד בתוך הגוף והשדה.

שלב זה תלוי במקצת במה שקרה לפני וביכולות של המנחה והמונחת. בסדנאות ההמשך, אלמד אתכם כיצד לשכלל את העבודה ולהמשיך לכוון את המקור לעבר העבר המהותי שלו.

4. מבט מבחוץ

המנחה מבקשת מהמונחת לצאת לרגע מהייצוגים ולעמוד ולהתבונן "מחוץ לתמונה". המנחה מבקשת מהמונחת "להתבונן מבחוץ" לראות מה עולה לה ואיך זה מרגיש לה. כמובן שהמונחת מוזמנת לשתף במספר מילים את מה שהיא רואה וחווה.  

5. חזרה על השלבים

יש לחזור על שלבים ה-1, ה-2, ה-3  פעם או פעמיים.

בכל אחד מהשלבים, המנחה תנחה את המונחת לבדוק איך זה מרגיש לעמוד על הייצוגים השונים ומה היחסים השונים בין הייצוג שהיא עומדת עליו לבין הייצוגים האחרים.

בנוסף, שימו לב שכאשר עומדים על הייצוגים של המונחת ושל האדם השני (ה-1 וה-2) חשוב להגיד למחסום שרואים אותו, יש לכך חשיבות רבה.

ו. התקרבות בין שני אנשים

1. עמידה על הייצוג של המונחת

המנחה מנחה את המונחת לעמוד על הייצוג שלה (הייצוג הראשון) ולראות האם היא רוצה ויכולה להתקרב לייצוג של האדם השני. אם כן, המנחה תזמין את המונחת להתקרב לייצוג השני במידה המתאימה לה ולבדוק איך זה מרגיש לה בגוף ובהרגשה.

2. עמידה על הייצוג של האדם השני

המנחה מנחה את המונחת לעמוד על הייצוג של האדם השני (הייצוג השני)  ולראות אם הוא רוצה להתקרב לייצוג שמייצג את המונחת. אם כן, המנחה תזמין אותו להתקרב לייצוג ולבדוק איך זה מרגיש, בגוף ובהרגשה.

3. חזרה על התהליך

חוזרים על התהליך הזה (ו-1, ו-2) פעם או פעמיים נוספות, לפי הצורך והרצון. בכל פעם בודקים איך זה מרגיש בגוף ובהרגשה מתוך הייצוג.

ז. סיכום התהליך ואיסוף הייצוגים

לאחר שתסיימו את התהליך הקודם, המנחה תנחה את המונחת לצאת מהייצוגים ולשבת לרגע בצד, תוך כדי התבוננות בייצוגים השונים ובתהליך שהתרחש.  זהו גם הזמן לשיחה קצרה שמטרתה לאפשר לחוויות להיות.

בשלב זה, לא כדאי לנתח את החוויות לעומק או לתת להם פירושים, אלא להתמקד בהרגשה הכללית ולתארה במספר מילים. על המנחה לאפשר למונחת לשתף בתמצות בחוויות שלה מהתהליך שהתרחש. חשוב לדעת שהעבודה המשמעותית שמתרחשת בתהליך זה היא לרוב ברמת החוויה.

גם המנחה תוכל לשתף בכמה מילים בחוויות שלה מהתרגיל ומההנחיה, איך הרגישה ומה חשבה.

בסיום השיחה, שתערך לא יותר ממספר דקות, המנחה והמונחת תאסופנה את הייצוגים מהמשטח ותחזרנה אותם למקומם. אין להשאיר את הייצוגים זרוקים על הרצפה.

מדובר בתהליך רב עצמה שיכול לעזור רבות למערכות יחסים ולהתפתחות אישית.

אם יש לכם שאלות נוספות, רשמו אותם והביאו אותם אתכם לסדנה.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המדריך.

הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית

הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג

הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה

מאמרים מעניינים נוספים

הרשמה ליצירת קשר – קבלת עדכונים, מאמרים, סדנאות וקורסים