עבודת בין העולמות והסרת מחסומים – הסיפור הגרוע

במקביל לעולם ה"פיזי" שבו אנו חיים, ישנם עולמות רבים שחיים בתוכנו: עולמות נורמטיביים, עולמות שהיו עלולים או עשויים להתרחש (בהקשר לאירועים טראומטיים), עולמות הקשורים לבחירות שעשינו ועוד ועוד. 

העבודה עם העולמות השונים ומה שקורה ביניהם, שהתפתחה והשתכללה במהלך הזמן ב"דרך העומק", טומנת בחובה עניין רב ומכילה פוטנציאל ריפוי ולימוד גדולים. עבודה זו  קרויה בדרך העומק: עבודה "בין העולמות".

מהידע הלא מבוטל שהצטבר במהלך השנים בעבודה של בין העולמות ב"דרך העומק",  מצאנו, שניתן להשתמש גם במקטעים קצרים של עבודה זאת, כדי ליצור התפתחות פנימית בתוכנו וזאת תוך כדי עבודה עם חסמים, לעבר השגת יעדים ומטרות. 

לפניכם אחד מתרגילי המבוא הקשורים לנושא זה:

בתרגיל זה, ניתן להשתמש בהקשרים שונים ובמיוחד כדאי להשתמש בו בנושאים משמעותיים שאנו רוצים שיתרחשו בחיים, אבל לא מתרחשים בפועל.

זהו תרגיל רב עוצמה, שנתרגל אותו גם בקורס המעשי הקצר בדרך העומק, הסרת המחסום מהצעד הבא (נפתח בשבוע הבא). ניתן לעשותו כבר עכשיו, לבד (בכתיבה) או, עדיף, בזוגות. 

להלן  החלק הראשון של התרגיל, שניתן לעשותו ללא ידע נרחב בדרך העומק: 

(החלקים הנוספים המצריכים ידע מעמיק יותר בדרך העומק, מפורטים  בהמשך. יחד עם זאת, בכדי להתחיל ולהפיק את התוצאות הטובות מהתרגיל, אין חובה לעשותם וניתן להסתפק בחלקו הראשון של התרגיל בלבד). 

אם עושים תרגיל זה  בפשטותו, ניתן להגיע לתוצאות מפתיעות לטובה. מומלץ לעשותו בעבודה זוגית, עם פרטנרים, אבל בהחלט ניתן לעשותו גם בעבודה אישית בכתיבה. 

חלק ראשון: "אני מודע" ועולם הסיפור הפסימי הסביר

מציאת מיקום ראשוני – בין העולמות – האני מודע/ת

בחרו מקום להיות בו במרחב, זה יכול להיות כל מקום בחדר שנוח לכם איתו. 

(במקרים מסוימים, ניתן לבחור פשוט את המקום העכשווי שלכם, כמקום ראשוני, בין העולמות). 

שבו או עמדו.

הפרטנר שלכם יהיה לצידכם/מולכם במרחק מתאים, בצורה נוחה ומאפשרת.

(אם אתם עובדים בכתיבה, מצאו את המקום להיות בו יחד עם המחברת שלכם).

בחירת נושא לעבודה

בחרו דבר מה שאתם רוצים להשיג או לעשות בתחום החשוב לכם, משהו אשר (כמעט) לא נעשה כלל, או לא נעשה בצורה שהייתם רוצים שיתרחש, או לא נעשה בקצב הרצוי, למשל:

  • זוגיות
  • הורות 
  • עסק
  • לקוחות
  • שיווק
  • השקעות
  • חיים חברתיים 
  • קהילתיות
  • וכד'

אמרו לפרטנר את הנושא (או כתבו אותו לעצמכם בצורה ברורה ובהירה).

[תהליך זה אמור להימשך כדקה]. 

דיוק הנושא לעבודה 

דייקו את נושא העבודה שיהיה ספציפי יותר (יחד עם זאת, לא חובה שהוא יהיה מאוד ספציפי). 

למשל:

  • אם בחרתם עסק כנושא – רשמו מה הדבר שהייתם רוצים שיקרה ולא קורה.
  • אם בחרתם התפתחות עסקית כמטפלים – ייתכן שהיעד שהצבתם לעצמכם הינו 30 מטופלים בשבוע.
  • אם בחרתם זוגיות – רשמו מה הדבר שהייתם רוצים שיקרה ולא קורה. 
  • אם בחרתם השקעות – רשמו נדל"ן – למשל, לרכוש דירה להשקעה.
  • אם בחרתם מימוש יצירתיות, רשמו למשל, כתיבת הספר שלי. 

שתפו את הפרטנר שלכם בנושא המדויק שכפי שדייקתם בתהליך קצר זה.

 (אם אתם עובדים בכתיבה עם עצמכם – כתבו במפורש את הנושא המדויק שלכם). 

[תהליך זה צריך להימשך כעד 2-3 דקות]. 

הזמנת העולם הפסימי הסביר

זמנים

לחלק זה יש להקדיש

  • 10-20 דקות בעבודה עם פרטנר.
  • עד 15 דקות בעבודת כתיבה.

את הזמן יש לקבוע לפני תחילת הסשן. 

הזמנה – הסבר

בחלק זה, הפרטנר שלכם יבקש מכם להזמין את העולם הפסימי הסביר בהתייחס לנושא שלכם. 

(אם אתם עובדים בכתיבה, בקשו זאת מעצמכם). 

הכוונה היא, לעולם שבו אתם מדברים ו"חיים" את הנושא שבו בחרתם להתמקד, מתוך נקודת מבט פסימית סבירה. 

עולם שבו הדברים אינם מתרחשים היטב. כלומר, עולם שבו כנראה אינכם משיגים את מה שאתם רוצים, הדברים אינם קורים כמו שאתם רוצים, או לא קורים טוב (ראו פירוט בהמשך). 

מציאת מקום 

לאחר ההזמנה, תסתובבו בחדר וראו היכן הכי מתאים לכם להיות מבחינה גופנית-רגשית (מיקום בחדר ותנוחה של ישיבה או עמידה).

הזמנה בפועל 

אחרי שהתמקמתם (בעולם הפסימי הסביר) והפרטנר שלכם התמקם מולכם, הפרטנר שלכם יגיד לכם:

אני הזמנתי את העולם שבו הנושא הוא …(מה שהגדרתם כנושא ודייקתם אותו). 

בעולם הזה שאנחנו נמצאים, הכל התפתח בפן הפסימי הסביר שלו. 

ספר/י לי מתוך פרספקטיבה של גיל 80 (כלומר, כאילו שאתם בני 80 כרגע או כל גיל מבוגר אחר), איך הדברים נראים במבט לאחור בעולם הזה. 

ספרו לו מתוך נקודת המבט של של מה שהיה (גרוע) הוא שיהיה.

המצאות בעולם הפסימי הסביר

סקרו את החיים שלכם בנושא הספציפי שאותו בחרתם מהפן הגרוע שלו, החל מההיסטוריה שלכם (יחסית להווה שלכם), דרך ההווה שלכם ועד לעתיד שלכם (שהוא העבר של העולם שלכם בגיל 80). 

ספרו בפירוט, במסגרת הזמן, על העולם הפסימי הזה. 

ספרו בפירוט: כולל תכנים מפורטים על העולם הזה, עם דגש על העולם הרגשי: מה קורה, איך הדברים התפתחו בעולם הזה ובמיוחד איך זה מרגיש. 

דגשים לסיפור שלכם

סיפור פסימי סביר

כאמור, הרעיון הוא סיפור פסימי סביר. 

בסיפור הזה אין הכוונה לספר  את הרע ביותר, אלא את הרע הסביר, הפסימי הסביר שיתרחש (ראו דוגמאות בהמשך). 

כלומר, עולם גרוע, ש"באמת" עלול להתרחש. 

אין כוחות חדשים

שימו לב לספר בסיפור דברים סבירים ואל תכניסו אופטימיות לא קיימת. במילים אחרות, אל תתפתו לספר על "כוחות חדשים", או על "פיה" שתשנה את הסיפור, תצמדו לפן הפסימי.

זמן

יש להקפיד לספר את הסיפור בזמן מוגדר שקבעתם (10-20 דקות לעבודה עם פרטנר, או כ-10 דקות בכתיבה), יש לכך חשיבות.

חשוב שתתנו לעולם הזה חיים, שתתנו לו להיות, אבל גם חשוב שלא "תטבעו" בו, במיוחד אם אתם עושים זאת בכתיבה. 

ספרו את הסיפור מפרספקטיבה של גיל מבוגר

ספרו את הסיפור במבט לאחור, מגיל מבוגר מגילכם (גיל 80 הוא טוב). 

ספרו אותו כהיסטוריה אישית שלכם. 

דוגמא:

אם אתם עובדים בעבודה כשכירים בתחום מסוים, ובמקביל גם מפתחים עסק כמטפלים בשיטה מסוימת, כרגע יש לכם 2 מטופלים בלבד (או אין בכלל), והיעד שהצבתם לעצמכם – 30 מטופלים, אבל בפועל אתם כמעט לא עושים כלום כדי שמטופלים נוספים יגיעו אליכם, כלומר, לא פועלים ברמה המעשית להשגת היעד שלכם

תארו, מתוך נקודת מבט היסטורית (גיל מבוגר), איך הדברים התפתחו גרוע. 

נקודות לסיפור אפשרי לדוגמא:

  • איך בקושי התפרנסתם מטיפול לאורך השנים. 
  • איך מידי פעם היו לכם פרצי תיסכול, שכמעט התייאשתם, אבל בכל זאת המשכתם. 
  • איך פעם בכמה שנים לקחתם מאמנים, או יועצים אישיים, או קורסים רלוונטים שיעזרו לכם לשווק את עצמכם – אבל בסופו של דבר זה לא עזר, או עזר מעט. 
  • ספרו איך מידי פעם כמעט התחלתם להצליח (היו לכם 4-5 טיפולים ואולי אף 10, אבל בסופו של דבר נשארתם עם שני מטופלים בלבד או ללא מטופלים כלל). 
  • ספרו איך לא מצאתם את הכוחות והאנרגיה לשווק את עצמכם ואת העסק שלכם. 
  • ספרו איך הסביבה התייחסה למצב הזה.
  • ספרו איך מידי פעם כשהצלחתם, היה לכם יותר עבודה כשכירים, או משהו אחר לקח את האנרגיות שלכם ולא עשיתם מה שהייתם צריכים לעשות כדי להצליח (זוגיות, הורות, משברים, כסף וכד'). 

ספרו את הסיפור שלכם.

תחיו אותו ממש – רגשית וגופנית

תנו לעצמכם להרגיש את כל החוויות שהעולם הזה מביא איתו. 

תפקיד הפרטנר – האדם שמקשיב

אם אתם מכירים את גישת ה"דיבור הספונטני בהקשבה טובה" שאנו משתמשים בה בדרך העומק, תשתמשו בה בתרגיל זה. 

אם רעיונות אלה לא מוכרים לכם, תשתמשו בהנחיות הבאות לתרגיל הזה: על  הפרטנר שמקשיב לכם, להקשיב לכם בהקשבה טובה, לא מבקרת, כזאת ששוהה עם הדברים ולא משנה אותם. 

כלומר, רצוי שההקשבה תהייה הדבר העיקרי, כך שהפרטנר יקשיב ויתמקד בכם ובעולם שמתגלה בפניו. 

ההקשבה צריכה להיות רגשית, גופנית ושכלית, מתוך רצון לשאת איתכם יחד, ממקום פנימי ועמוק, את העולם שאתם מספרים עליו וחווים אותו. 

תפקיד הפרטנר מתמקד בהקשבה לסיפור, והיכולת להיות באמפתיה עם הכאב של הסיפור ועם הלך הרוח של הסיפור ושלכם. 

באופן מיוחד, הפרטנר צריך להקפיד שלא לנסות לשנות את הסיפור, את הכובד שלו, את ההרגשה הפסימית שלו וכל חוויה אחרת שהעולם הזה מביא איתו. 

הפרטנר כן יכול לשאול שאלות קצרות בשביל להבהיר את הסיפור, אבל התפקיד העיקרי שלו, זה לתת לכם את ההקשבה הרגשית-גופנית, כדי שתוכלו לשהות בעולם הזה במלואו. 

דגשים נוספים הקשורים לדרך הסיפור

החוויה היא החשובה

המילים והתוכן שאתם משתמשים בהם לספר את הסיפור הן חשובות. יחד עם זאת, החוויה הגופנית-רגשית-שכלית חשובה הרבה יותר. 

חשוב שהפרטנר יקשיב גם הוא לסיפור מעבר למילים. 

לא לשנות כלום

כפי שהזכרתי, חשוב  שהפרטנר לא ינסה להוציא אתכם מהסיפור, שלא ינסה להציג נקודת מבט חיובית לסיפור ושלמעשה לא  ישנה כלום. 

חשוב שגם שאתם לא תנסו לשנות את הסיפור ותחיו אותו כפי שהוא. 

סיכום ביניים: לתת לעולם לספר את עצמו

כפי שהבנתם מהנאמר עד כה, חשוב ששניכם תנסו לחיות את הסיפור. הפיתוי לשנות הוא גדול, במיוחד אם תחוו רגשות קשים דוגמת: דיכאון, קושי, חידלון, עצב  או ייאוש. 

חשוב להיות עם החוויות מבלי לשנות אותן.

העולם שעולה ומגיע, צריך הקשבה, הקשבה טובה, הקשבה רגשית ואמפטיות. 

בנוסף, אני מזכיר שהסיפור צריך להיות אמיתי ופסימי בגבולות הסביר. 

תאפשרו לסיפור  להיות כפי שהוא, בלי לשנות ובלי לייפות אותו. 

תנו לו להתממש, בזמן המוקצב, ממש כפי שהוא. 

תרגישו ביניכם את הכאב הכלוא בו. 

כתיבה

אם אתם מתרגלים את הגישה הזאת בכתיבה, בלי פרטנר, כתבו בפרוטרוט את הסיפור שלכם.

כפי שהזכרתי, תגבילו את הכתיבה שלכם לזמן הקצוב (בכדי שתוכלו להיכנס לעומק אך גם לצאת משם שלמים). 

כדאי להשתמש בטיימר. 

בנוסף, אם אתם עובדים בכתיבה, זכרו שאתם גם המספרים וגם המקשיבים – אתם הפרטנרים של עצמכם. ראו את כל ההנחיות לפרטנרים שנכתבו קודם לכן. 

וריאציה מהותית

אם אתם נפגשים פעם ראשונה עם התרגיל הזה ו/או עם העבודה של דרך העומק, קפצו על תת פרק זה ועברו ל: "חלק 2: חזרה לאני המודע וחזרה לבין העולמות".

אם נדייק את התרגיל, או במבט אחר, נתייחס לוריאציה מדוייקת שלו, נוכל להיכנס לעולם המדויק שבו: מה שהיה הוא שיהיה

הכוונה היא, שאם תמשיכו לעשות את מה שעשיתם, איך העולם שחשוב לכם (למשל העולם העסקי) יהיה. כלומר, איך ההתנהגות שלכם עד היום, והיום, בנושא הזה, מובילה לעתיד. 

(הרעיון הוזכר קודם, אך בכוונת מכווון, לא הודגש). 

חלק 2 – חזרה ל"אני המודע" – חזרה לבין העולמות

לאחר סיום הזמן, צאו "מהעולם הפסימי הסביר" וחזרו לתחנה הראשונה, ל"אני המודע", לבין העולמות.

מתוך נקודת מבט זו, ראו את הסיפור, תסתכלו עליו (פיזית, היכן שעמדתם בהתחלה) וראו את כל מה שהיה בעולם הזה (הכאב וכל הרגשות שהסיפור העלה). 

מתוך נקודת המבט של בין העולמות, תזכירו לעצמכם שהעולם שעכשיו הייתם בו הוא רק עולם אפשרי שיכול להתממש בעתיד שלכם. עולם שחי בתוככם, אבל לא בהכרח העולם שיתממש באמת בעתיד שלכם. 

ניתן לסיים כאן

אפשר לסיים את התרגיל בנקודה זו. 

אם אתם עושים זאת, תסתכלו פעם נוספת על הסיפור, על היכן שהייתם בסיפור. 

אחר כך, חזרו למקום שאתם נמצאים בו עכשיו (בין העולמות – לא בתוך הסיפור). 

מי שיש להם קצת יותר ניסיון בדרך העומק, או בעבודות מעין אלה, יכולים להמשיך לתרגיל הבא, שאסביר אותו בקצרה בהמשך. אבל כאמור, אפשר לעצור פה ולהניח לתרגיל. 

לרוב, ההשפעות של תרגיל זה מורגשות מעט אחרי שעושים אותו. 

קורס "הצעד הבא" וקורסים נוספים ב"דרך העומק"

בקורס "הצעד הבא", ולעתים גם בקורסים נוספים מעמיקים ב"דרך העומק", אנחנו עובדים עם תרגיל זה ודומיו, מלמדים לשהות בעולם הזה, לתת לו את מה שהוא צריך, לשחרר את האחיזה שלו (במידת הצורך) ולהמשיך הלאה, לעבר המטרה שלנו. 

לעיתים, אנו משתמשים בתרגיל זה למטרות אחרות שקשורות לעבודות פנימיות שנוגעות בעומק ההוויה. 

יצירת ייצוג לעולם הראשון

אם יש לכם ידע וניסיון בדרך העומק ו/או, בחרתם להמשיך את העבודה, ההנחיות הבאות מיועדות לכם:

הניחו ייצוג לעולם הראשון (כרית גדולה זה טוב), כלומר, שימו את העולם הקודם ותנו לו ייצוג. 

ראו אותו מתוך בין העולמות, האני המודע/ת ותנו לו לחיות בתודעתכם לרגע.

הזמנת עולם שונה – עולם 2

מתוך בין העולמות, הזמינו (בכתיבה או שהפרטנר יזמין) עולם שונה, עם סיפור אחר, שבו הדברים החשובים שלכם מתרחשים אחרת. 

מצאו מקום בחדר שבו מתקיים עולם שונה. 

כזכור, מניסיונכם ב"דרך העומק":

  • אתם לא חייבים לדעת משהו על העולם הזה שיופיע
  • אתם לא חייבים להכיר אותו
  • בוודאי שזה לא חייב להיות "עולם חיובי"

פשוט עולם אחר, שונה, עם סיפור אחר. 

חשוב שהעולם החדש יהיה במיקום שונה בחדר מהמיקומים הקודמים שהייתם בהם (הכוונה, שונה מהמיקום של העולם הראשון ושונה מהמיקום של בין העולמות). 

כדאי כמובן, שהסיפור של העולם יהיה קשור לנושא שאתם עובדים עליו, אבל יחד עם זאת, תנו למה שמגיע להגיע. 

תנו הרבה יחס לחוויה הגופנית, לעולם האחר, שמגיע מתוך מקום פנימי. 

ספרו את הסיפור של העולם הזה, שמופיע גם מפרספקטיבה היסטורית (עד כמה שניתן ולא בכוח). 

גם כאן, עליכם לקחת זמן דומה לזמן שלקחתם לעולם הראשון. 

לאחר שמסתיים הזמן, סמנו את העולם הזה בייצוג משל עצמו

חזרו למיקום של בין העולמות. 

חזרה בתנועה לשני העולמות ולבין העולמות (האני המודע/ת). 

עכשיו, מתוך ידיעותיכם וניסיונכם בדרך העומק, חזרו לעולמות השונים ככל שצריך וככל שמתאים (3 פעמים בכל עולם לרוב יספיקו). כמובן חזרו גם למיקום של לבין העולמות. 

תחוו כל עולם כפי שהוא, עם כל האנרגיה שלו, כפי שהוא מרגיש ונראה. 

תנו דגש לחוויות של העולמות השונים, מבלי לשנותם.

(מתקדמים מאוד בדרך העומק, יכולים לעשות את השלבים הבאים עם העבודה של בין עולמות שלא כתובים כאן). 

תהליך סיום – בין העולמות

ועכשיו, עימדו במקום של בין העולמות, או האני מודע/ת. 

תחזיקו בשתי ידיים, את העולמות: בכל יד עולם אחר. 

תחוו שוב כל אחד מהעולמות, ותחוו גם את בין העולמות.

תזכירו לעצמכם/ אמרו לעצמכם:

אני רואה את שני הסיפורים, אני רואה את שני העולמות. 

שני הסיפורים, או שני העולמות הם חלק ממני, אבל הם לא בהכרח אני, אני זה גם משהו אחר. 

פשוט תנו זמן לחוויה שלכם, בין העולמות, ולחוויה של כל אחד מהעולמות הפנימיים שחוויתם בעצמכם. 

התחלפות במקרה של פרטנרים

אני מזכיר, שאם עבדתם בחברותא, עם פרטנרים, תתחלפו ותעשו את התרגיל פעם נוספת, כאשר מי שהיה מונחה/ת ת/יהיה מנחה, ומי שהיה מנחה ת/יהפוך להיות מונחה/ת. 

ההתחלפות כמובן, חשובה לנו מאוד ב"דרך העומק".

עוד משהו על העבודה בכתיבה

כאמור, את כל השלבים מההתחלה ועד הסוף, ואת כל העבודה הזאת, ניתן לעשות בכתיבה. 

הדגשים בכתיבה הם על החוויה ועל הזמן הקצוב (אל תתפתו להישאר זמן רב יותר באחד העולמות)

זה חשוב בכדי שתוכלו להיכנס ולצאת מהעולמות בצורה נכונה וראויה. 

הסבר נוסף על הגישה של דרך העומק שעומדת מאחורי התרגיל

הרבה פעמים כשיש לנו חוויה לא נעימה, או מציאות לא נעימה, אנחנו מנסים לשנות אותה באופן ישיר (לרוב בכוח). 

ישנן גישות דוגמת חשיבה חיובית, אוטוסוגסטיה ועוד,  שינסו להתייחס ולהפוך הכל לחיובי. 

בגישת דרך העומק, אנחנו רוצים לשמוע את הסיפור כפי שהוא, לשהות איתו ועם העולם הרגשי שהוא מעלה. 

בתרגיל הזה, אנחנו כמו בהרבה תרגילים אחרים בדרך העומק, מנסים לעבוד עם מה שיש, כפי שהוא. 

על דרך העבודה של בין העולמות למתקדמים

חשוב להזכיר, שאנחנו לא מכריעים בין הסיפורים השונים.

אנחנו אפילו משתדלים, שלא לתמוך בסיפור זה או אחר. 

אנו זקוקים בעיקר לקיום של הסיפורים, לחוויה שהם מביאים איתם, ולתנועה המרפאת שכל סיפור זקוק לו. 

בנוסף, זכרו, שאנחנו לא הסיפורים האלה, אנחנו גם משהו אחר (בין העולמות ו/או האני המודע/ת). 

השפעות התרגיל הן דרמטיות

ההשפעות של החלק הראשון והשני של התרגיל, וגם כמובן של התרגיל כולו, הן דרמטיות. 

ראיתי וחוויתי אנשים שעשו תרגיל זה, ולעתים רק אותו, כך שהנושאים החשובים בחייהם התחילו לנוע ולהתפתח בצורה חיובית. 

ראיתי וחוויתי אנשים שהעמיקו למרחבי עבודה התפתחותיים כה משמעותיים, שקשה לכמת ולהסביר את קיומם. 

כמובן שזה לא תמיד כך, לא כולם חווים את אותם הדברים. 

אבל, כן תמיד, או כמעט תמיד, בעבודה אישית (מפגשים אישיים) וכן בקורסים ובסדנאות, התרגיל הזה מוביל להתפתחות משמעותית ברמה כזו או אחרת. 

בהצלחה.